למה הורים חיסנו או לא חיסנו נגד שפעת חזירים?

זה לא סוד, שיעור ההתחסנות נגד שפעת חזירים היה נמוך . ההמלצה הבסיסית של מרבית משרדי הבריאות בעולם היתה לחסן אוכלוסיות סיכון אבל גם את כלל האוכלוסיה, שכן לשפעת החזירים לא היה דפוס רגיל של שפעת והיא תקפה גם צעירים בריאים לחלוטין בשנות העשרים לחייהם. בישראל שיעור ההתחסנות היה נמוך, אך באופן מפתיע רבים מאוד חיסנו את עצמם ואת ילדיהם באותו הזמן כנגד השפעת העונתית למרות שזו לא היתה ההמלצה.

לפני שאמשיך, גילוי נאות, החברה בה אני עובד הנה ספקית של חיסוני שפעת בישראל, ובהם גם שפעת חזירים. אך מי שמכיר אותי, יודע שעניין החיסונים אצלי והאמונה בצורך להתחסן,זהו עניין אישי ופרטי לגמרי, אני מאמין בהם ללא קשר למקום עבודתי.

vaccniation line

Use this file
from wikipwdia: Kencf0618 – Own work

ובכן, הפעם ארצה להציג מחקר הולנדי, שפורסם ב- Science direct שניסה לבדוק מדוע הורים חיסנו או לא חיסנו את ילדיהם כנגד שפעת החזירים או N1HI. ההמלצה של משרד הבריאות ההולנדי היה לחסן ילדיםן מגיל חצי שנה ועד 6 – אוכלוסיה הידוע כבעלת סיכון מוגבר לחלות בשפעת ובסיבוכיה.

 

החוקרים ביקשו באמצעות ראיונות וסקרים לבדוק מה היו הסיבות להתחסנות ומה היו הסיבות להתנגדות.

הדרך לבדוק את הסיבות היתה באמצעות ראיונות עם הורים לאחר שיצאו ממתן המנה השניה של החיסון. סך הכל רואיינו 1227 מחסנים. את הלא מחסנים  בדקו באמצעות שאלון ביולי 2010, סך הכל 1900 משיבים. כ-25 הורים השתתפו בראיונות עומק.

למה כן? 

הסיבה המרכזית של הורים לחסן את ילדיהם, היתה "אינני רוצה שהילד שלי יחלה" – סך הכל 43% מהמשיבים. 10% סיפרו כי "שפעת מקסיקו עלולה להיות חמורה", 6% עשו זאת בשל המלצת הממשלה ועוד 6% סיפרו כי אם לא היו עושים זאת היו מתחרטים מאוחר יותר.

למה לא?

51% מאלו שהחליטו לא לחסן את ילדיהם, עשו זאת בשל פחד מתופעות לוואי שיפגעו בילד. 46% טענו כי יש להם תחושה לא טובה לגבי חיסון הילד. 39% טענו כי החיסונים לא נבדקו באופן יסודי מספיק.

עוד נתונים

מסתבר שהלא מחסנים הרגישו יותר ספק עם החלטתם מאשר המחסנים באופן מובהק – 63% לעומת 51% בהתאמה. כמו כן הלא מתחסנים ביצעו יותר חיפוש מידע מאשר המחסנים – 76% לעומת 56% בהתאמה (מובהק). הלא מתחסנים שאלו יותר את חבריהם (הרשת החברתית של החיים האמיתיים, לא פייסבוק) מאשר המחסנים – 72% לעומת 61%. עם זאת באופן מפתיע טענו המחסנים כי הם היו מושפעים יותר מהסביבה בהחלתטם – 58% (מחסנים) לעומת 38% (לא מחסנים). כמו כן המחסנים חוו יותר רגשות שליליים אחרי ההחלטה – 8% לעומת 2% אצל אצל הלא המחסנים. החוקרים ההולנדים מציינים כי מהגרים נטו להיות יותר ספקנים לגבי ההחלטה לחסן (גם מחסנים וגם לא מחסנים) התייעצו יותר עם סביבתם החברתית והיו יותר מופעים ממנה מהאשר הורים הולנדים.

המלצות החוקרים, ותובנה שלי

ההמלצות של החוקרים לממשלה ההולנדית היו לפתח מערך הסברה יעיל יותר המספק יותר מידע על היחס סיכון תועלת של החיסונים, תוך התאמת התקשורת לקבוצות אוכלוסיה וסיכון ספציפיות. כמו כן כלים יעילים יותר.

ואני רוצה לציין משהו שמעניין בנתונים – סימו לב לכוח של החברים, אמנם אלו האמיתיים, אך מי שמסתובב ברשת רואה שתקשורת בין אנשים ברשת אודות חיסונים בכלל מאוד מפותחת, בעוד שהגורמים המוסמכים השונים, לרוב יחסית נעדרים מהזירות הללו – לטוב ולרע. היה מעניין לדעת מה היו מקורות המידע החברתיים של הורים אלו, והאם הכלים האפקטיביים צריכים לגעת גם בנוכחות יעילה ונכונה ברשת.
[polldaddy poll=5240726]


2 thoughts on “למה הורים חיסנו או לא חיסנו נגד שפעת חזירים?”

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *