היענות לטיפול – האם יש גרסה שעובדת?

היענות לטיפול – האם יש גרסה שעובדת?

קצב פרסום הפוסטים שלי עדיין לא חזר לקצב שאני רוצה. מסתבר שזה רק נהיה מורכב יותר… מזל שלפעמים יש אורחים… אז הנה פוסט של נועה לפידות מחברת Vaica שהיא חברה ישראלית שעוסקת בשיפור היענות לטיפול באמצעות פלטפורמה מעניינת הכוללת אריזות חכמות לתרופות וממשק ניהול מערכת יחסים רחב בין מטפלים למטופלים. בעקבות הפוסט שלי על מחקר ההיענות לטיפול שלא השתפרה למרות הטכנולוגיה, הם החליטו להשיב עם מחקר שהם ערכו ולספר לכם על המערכת שלהם. יש פה הרבה נתונים מעניינים, שווה קריאה.

 

ועכשיו הבמה ל-Vaica:

בשנים האחרונות דובר רבות על נושא היענות לטיפול ועל המשמעויות הנלוות עקב אי היענות לטיפול. לשיח הנרחב התווספו מחקרים מסוגים רבים, פותחו טכנולוגיות משלימות והועלו ספקולציות בקשר ליעילות הפתרונות הקיימים היום בשוק (אפליקציות, מכשירים, מוקדים מאוישים). לפני זמן קצר פורסם מחקר שמסקנותיו היוו הן אכזבה והן מכה למפתחי הטכנולוגיות והדיסיפלינות החדשות בתחום היענות לטיפול. תוצאותיו הראו שהתערבות המשלבת בקבוקי תרופות מתזכרים, עידוד בתצורת גמיפיקציה או "משחוק" מבוסס לוטו ותמיכה חברתית לא משפרים את ההיענות התרופתית או מורידים את סך האשפוזים החוזרים אצל ניצולי התקפי לב.

מה שמעניין הוא שזמן קצר קודם לכן, פורסם מחקר נוסף  שמסקנותיו היו ההיפך הגמור- ההיענות לטיפול השתפרה, בריאות החולים השתפרה משמעותית, האשפוזים החוזרים פחתו וכן כמות הביקורים בחדרי המיון קטנה אצל חולי אי ספיקת לב שלקחו חלק בניסוי.

אז מה שונה? איך מגיעים לתוצאות מנוגדות אצל אוכלוסיית חולים דומה ובטווחי זמן קרובים כל כך? או בקיצור- איך ממשיכים מכאן?

השוואת מחקרים היענות
השוואת המחקרים

 

מהשוואה פשוטה, על קצה המזלג ממש, רואים שוני רב בין המחקרים אף על פי שהשאלה הנבדקת זהה כמעט לחלוטין. אם מתעמקים ניתן לראות שהיתרונות היחסיים של מחקר 2 על פני מחקר 1 נבעו בעיקר מהיכולת לעשות פרסונליזציה ולהתאים את מערכת התמיכה לחולה, למצבו הרפואי העדכני, לתרופות נוספות שהוא לוקח ולהישאר במעקב רציף אחר שגרת הטיפול שלו. ניתן גם להסיק שיחס אישי גובר על תמריצים כספיים.

ישנם ארבעה תחומים מרכזיים אשר יצרו פער משמעותי בין המחקרים:

  • במחקר 1 המעקב הרציף נעשה אך ורק על נטילת התרופות שנוטרו במחקר ואילו במחקר 2 נוטרו כל התרופות הניטלות על ידי כל מטופל.
  • במחקר 2 הייתה יכולת מענה מיידית והתערבות בזמן אמת כאשר עלתה התראה על אי היענות ואילו במחקר 1 ההתערבות נעשתה רטרואקטיבית.
  • במחקר 2 היה רצף טיפולי בין הטיפול בביה"ח לזה שבבית, ואילו במחקר 1 תחילת המחקר נעשתה בממוצע של 40.8 ימים לאחר שחרור המטופלים מביה"ח.
  • מחקר 1 נפרש על פני 45 מדינות, בגופים שונים, וכלל משתתפים רבים ואילו מחקר 2 היה במקום אחד, בעל צוות רפואי אחד ונעשה בצורה ממוקדת שאיפשרה בקרה מיטבית יותר.

נשאלת השאלה האם הניטור הצמוד יותר, הכולל שיחות טלפון של אחיות, מילוי בליסטר תרופות שבועי והתערבות בזמן אמת יהיה יקר הרבה יותר? התשובה המתבקשת היא שאם נוריד את התמריצים הכספיים ונחשוב על התערבויות בזמני אמת רלוונטים ולא אוטומטיים- היעילות תעלה באופן משמעותי, ותוצאות הליווי האישי יתוגמלו בחסכון ענק גם לבתי החולים ולמערכת הבריאות וגם למטופלים עצמם.

 

צלילה לתוך מחקר 2, הפיילוט הממוקד– תוצאות טובות מן המצופה

במחקר 2 שנערך בסנטה הלנה, (ארגון בריאות בברזיל), בדקו את השפעותיה של מערכת תמיכה כוללת על ההיענות התרופתית בחולי אי ספיקת לב. מערכת תמיכה זו כללה רוקח שהיה אחראי על ייעוץ, תיעוד מידע על נטילת התרופות וקשר עם הרופא האחראי, שיחות טלפון שבועיות מאחיות וארגונית תרופות חכמה המתזכרת לקיחת תרופות במועד הנכון באמצעות תזכורות ויזואליות, קוליות ובמקרה הצורך גם הודעות טקסט ואימיילים.

ארגונית התרופות החכמה של חברת Vaica הישראלית מחוברת לענן וכך מנהלת, מנטרת ומתעדת את מועדי לקיחת / אי לקיחת התרופות ומפעילה שרשרת תזכורות המותאמת לכל מטופל.

המעקב נוהל במשך חצי שנה לפני הכנסת מערכת התמיכה וחצי שנה לאחר מכן. תוצאותיו היו מרשימות ומשמעותיות כאחד-

  • ההיענות התרופתית עמדה על ונשמרה במשך כל התקופה מעל 94.5%, אם לוקחים בחשבון גם נטילת תרופות שנלקחו באיחור היא מגיעה אף ל 98%, וזאת בהשוואה ל50% הסטנדרטים שמאפיינים את ההיענות התרופתית אצל חולי אי ספיקת לב[1].
  • אחוזי הביקורים בחדרי המיון פחתו ב68%, אשפוזים ביותר מ 72% וכתוצאה מכך ימי האשפוז הופחתו ב 78%.

 

היענות לטיפול
היענות לטיפול

אמנם כמות המשתתפים במחקר כפיילוט הייתה מצומצמת, 70 מטופלים כאשר 46 מתוכם השתמשו במערכת התמיכה ו-24 שימשו כקבוצת הביקורת, אך תוצאות המחקר הובילו להטמעת דרך הטיפול בחולים אלה ולהרחבת התוכנית גם לחולים במחלקה האונקולוגית ולמקרי הריון בסיכון גבוה.

 

לא רק בחסכון עסקינן, אלא גם בבריאות

נהוג לקטלג את חומרת התסמונת הקלינית של אי ספיקת לב על פי שיטת החברה הקרדיולוגית של ניו יורק (New York Heart Association) ועל פי שיטה זו ישנן ארבע דרגות חומרה[1]:

  1. קיימת פגיעה בתפקוד הלב אך לחולה אין כל מגבלה תפקודית
  2. ישנם תסמינים קליניים המופיעים במאמצים יום יומיים בינוניים
  • ישנם תסמינים קליניים המופיעים במאמצים יום יומיים קלים
  1. תסמינים קליניים מופיעים גם במאמץ מינימלי כגון הליכה בבית

כבר לאחר שלושה חודשים בלבד, בהם ההיענות התרופתית במחקר נשמרה על אחוזים גבוהים של מעל 94.5%, ניתן היה להבחין בשיפור משמעותי בבריאות המטופלים. המחקר התחיל עם חולים בדרגות 2, 3 ו-4. חולים אלה אובחנו מחדש כחולים בדרגות 1ו-2 בלבד.

 

מה למדנו?

היענות תרופתית היא לא רק קריטית מבחינה כלכלית עבור חברות התרופות, הרופאים, חברות הביטוח והקופות, אלא משפיעה בצורה ישירה על בריאות המטופל. במחלות כרוניות בעיקר, כאשר הטיפול הוא מתמשך ולעיתים מלווה את החולה במשך כל ימי חייו, יש צורך ממשי בליווי ומעקב של כל הגורמים הרלוונטים בכדי להבטיח את הצלחת הטיפול. ליווי זה מכיל מערכת תמיכה שלמה הכוללת מגע אישי עם גורם אנושי, העלאת המודעות אצל המטופל ומשפחתו, והיום גם מכילה מוצרים טכנולוגיים המאפשרים קשר רציף וישיר עם המטופל 24/7.

מחקר זה מוכיח את היתרונות ומדגיש את החשיבות והפוטנציאל הטמון בפיתוח תוכניות תמיכה מותאמות אישית וחידושים טכנולוגיים המיועדים לפתור את בעיית אי-ההיענות התרופתית.

 


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *