הגיע זמן המדיניות!

21. אוגוסט 2012 רפואה 2.0 4
הגיע זמן המדיניות!

דוח חדש שהוצג בתחילת החודש בכנס של הפורום העולמי למדיניות בריאות (Global Health Policy Summit) והוכן על ידי קבוצה הנקראת Digital Innovation in Healthcare Working Group ומומן על ידי Imperial College of London וקרן של ממשלת קטאר קורא לקובעי המדיניות, הממשלות והרגולטורים לשים לב לתחום החדשנות הדיגיטלית ברפואה ולסייע לה באמצעות תמריצים ומסגרות רגולטוריות להתקדם וכך על פי הקבוצה לשפר את התוצאות ולשנות את פני הרפואה.

הדוח שעל ההקדמה שלו חתומים מנכ"ל קייזר פרמננטה (ארגון הבריאות האמריקאי והגדול בעולם) ג'ורג' הלברסון, והפרופ' לורד דרזי מדנהם, מציין כי החדשנות הדיגיטלית בתחום הבריאות היא אחד המפתחות לשינוי רדיקלי של עולם הבריאות ומתן מענה לאתגרים האדירים העומדים בפני מערכות הבריאות בכל העולם. מדובר בדוח משמעותי שנכתב על ידי אנשים המכירים היטב את תחום הבריאות ורואים ב"מימד הדיגיטלי" של עולם הבריאות תקווה גדולה.

מחברי הדוח טוענים כי האינטרנט והמרחב הדיגיטלי כבר שינו וערערו תעשיות שלמות בעולם בהם – המוסיקה, התיירות והקימעונאות, והם צפויים לעשות את אותו הדבר לעולם הבריאות. כותבי הדוח מציינים כי האתגרים המרכזיים של עולם הבריאות אינם שונים בין מדינות ומתרכזים בשלושה אתגרים:

1. העלות: עליה בהוצאה לבריאות הגבוה מהצמיחה בתוצר הלאומי הגולמי. במקביל לעליה הזו יש גם עליה בדרישה לשירותי בריאות לאור הזדקנות האוכלוסייה ועליה בשיעורי מחלות כרוניות. כותבי הדוח מציינים למשל כי אם נורווגיה תרצה לשמור על רמת השירותים שהיא נותנת כיום גם ב-2025, הרי ש-1 מכל שלושה צעירים במדינה ייאלץ לעבוד בשירותי הבריאות. גם בישראל המחסור בכוח אדם מקצועי הוא משמעותי והגידול בביקוש גדול מההיצע.

2. איכות הטיפול: האיכות של הטיפול  והשיוויון ברמת הטיפול אותם המקבלים מבוטחים שונים בעלי בעיות רפואיות דומות הוא בשונות גבוהה ביותר בין איזורים גיאגרפיים, מבטחים שונים וכמובן רמה סוציואקונומית משפיעה במיוחד. היכולת לספק שירותי רפואה באותה רמה לאוכלוסייה רחבה יותר היא אתגר ויש אתגר לשימור השיוויון.

3. נגישות לשירותי רפואה: בעיקרון זוהי בעיה שיותר נפוצה במדינות מתפתחות ומדינות עולם שלישי, אך גם במדינות מתקדמות ישנו מחסור ושונות בנגישות לשירותי רפואה.

שלושת האתגרים הללו מוכרים מזה זמן רב, והם רלוונטיים ככל הנראה כמעט לכל מערכת בריאות בעולם, וישראל אינה שונה באספקט זה.

מהפכה אגררית

בדוח ישנן דוגמאות רבות ושונות בתחום הדיגיטל, אך הדוגמה של המהפיכה החקלאית שעברה על העולם ב-100 השנים האחרונות היא ההקבלה המעניינת ביותר שראיתי עד היום. לפי מחברי הדוח בתחילת המאה ה-20 משפחות הוציאו כ-40% מההכנסה שלהם על מזון, והמדינות המתפתחות של אז העסיקו כ-30% מכוח העבודה שלהם בייצור מוצרי מזון. כיום הוצאות המזון של משפחה ממוצאת הוא כ-10%-15% מההכנסה, וחקלאות אחראית רק על 2% מן התעסוקה.  השינוי הדרמטי במבנה השוק הזה לא הגיע מקיצוב שהמדינות הנהיגו, אלא מיישום טכנולוגיות מתקדמות בייצור והמצאה מחדש של התהליכים בתחום.

על פי כותבי הדוח זה בדיוק השינוי שיש לעשות בעולם הבריאות, לא רק שיפור במוצרים וטכנולוגיות, אלא המצאה מחדש של המודלים של עולם הבריאות. לטענתם חלק המיכולת לבצע את ההמצאה מחדש נמצאת בעולם הדיגיטל והמדיה החברתית.

שלושת המימדים של השינוי הדיגיטלי בבריאות

כותבי הדוח מציינים כמובן כיצד האינטרנט והמדיה החברתית ויכולותיה מערערים את המודלים הכלכליים שאנו מכירים, משנים את היכולות השונות של עסקים, מרחיבים את עולם המידע, מאפשרים ניצול של עולם "חכמת ההמון" ועוד.. מתוך כך הם מזהים שלושה מימדים בהם יש שינוי בבריאות מהבחינה הדיגיטלית:

1. ערוץ דיגיטלי לבריאות: ספקי שירותי בריאות, מבטחים ומוסדות בריאות משלבים ערוצים דיגיטליים שונים בשירות שהם מספקים ללקוחותיהם, על מנת לחזק את הקשר שלהם עם לקוחות ועל לשפר את התפוקות של המערכת. בדוח מציינים פרויקטים שנעשו על קייזר פרמננטה ובית החולים של אונ' דיוק כמי שמציעים מגוון שירותים ללקוחות באופן דיגיטלי על מנת לשפר חווית השירות של הלקוח וכן את התוצאות הרפואיות שלו. מודלים חדשים של מתן שירות, בעיקר של טלהרפואה מוכיחים חיסכון בעלויות ומרחיבים את הנגישות, למשל פרויקט של סיסקו שנעשה בסין. בנוסף מציינים כותבי הדוח כי צורת המתן של שירותים משתנה אף היא משירות בחלקים לחבילות שירות מלאות, ומשפרת את היעילות ומאפשרת מתן תמריצים באופן פשוט יותר.  התמריצים הללו מקדמים את האימוץ של חדשנות טכנולוגית.  כמו כן שימוש במידע שנאגר מהפרויקטים הללו באופן אנונימי משפר מאוד את היכולות של המערכת ואת הניתוח של ההצלחות ואימוצן.

2. חדשנות דיגיטלית עבור הצרכנים: היכולות הדיגיטליות השונות מקדמות יוזמות של כלים עבור צרכני הבריאות וכן המטפלים לשיפור היכולות שלהם לעקוב אחרי הבריאות של עצמם ולשפר אותה. הכלים הללו, כמו אפליקציות שונות, או מכשירים לשימוש ביתי, מיוצרים ומפתוחים בעיקר על ידי סטארט אפים, או חברות הבאות מעולם האלקטרוניקה הצרכנית והמודלים עסקיים שלה עדיין לא התגבשו לגמרי. עם זאת לפי מחברי הדוח הפלטפורמות הללו, בין אם הם רשתות חברתיות לחולים או פיתוחים אחרים, מראים את יכולותיהם ומייצרים דרכי התמודדות חדשות עם מחלות כרוניות ושיפור הניהול שלהן.

3. יוזמות דיגיטליות להשפעה חברתית: כאן מדברים על שימוש ביכולות הדיגיטליות השונות בקמפיינים לשיפור בריאות הציבור. שילוב יכולות דיגיטליות, וכן שילוב מדיה חברתית בקמפיינים לקידום בריאות משפר באופן משמעותי, לדברי מחברי הדוח, מאפשר שיפור של המסר, התאמתו לפי קהלים ספציפיים והגעה לקהלים שהיו עד היום בלתי מושגים. כל אלה שוברים את "תאי המחשבה" ששלטו בקמפיינים כאלה ומאפשרים הטמעה טובה של המסר.

הגיע זמן המדיניות:

לטענת מחברי המאמר, השוק אמנם מתקדם קדימה ומייצר מגוון רחב של פעילויות אך על מנת לייצר שינוי משמעותי בהיקף והיכולות דרושה התערבות של מעצבי המדיניות, ממשלות ורגולטורים שיסירו חסמים, ויתאימו את המסגרות לשינויים המתרחשים. מחברי הדוח מציינים 6 עקרונות שלפיהם יש להתקדם על מנת להניח את התשתית להתקדמות אמיתית:

1. צרו סדר עדיפיות ומחויבות: על קובעי המדיניות לסמן למשקיעים ולממציאים את החזון שהם רואים לנגד העיניים בתחום הדיגיטל. כמו בכל חזון הוא צריך להיות מלווה בתשתית כספית לצורך ניסויים, מחקר ופיתוח, תמריצים ועוד.

2. יצירת איזון במדיניות הפרטיות הרפואית: אחת הבעיות המרכזיות בעולם הדיגיטל היא איך מתייחסים לכל המידע הנאגר, ומה מותר או אסור לעשות עמו. כמו בכל מאגר מידע, כך גם במאגרים של בריאות ואולי ביתר שאת. על קובעי המדיניות להתחיל ולצייר קווים ברורים מה מותר ואסור, למי מותר לגשת למידע ומתי, והיכן עוברים הגבולות. כמובן שיש לשים לכך תשתית חוקית ונזיקית. העיקרון המנחה כפי שרואים אותו מחברי הדוח הוא – מידע אנונימי צריך להיאסף למאגרים בעלי גישה ציבורית יותר, אלא אם המטופלים בוחרים לצאת מן האפשרות הזו בעצמם (Opt Out).  במקביל צריכים להיערך פעילויות חינוכיות על החשיבות במידע, על הזכויות והאפשרויות שעומדות בפני הציבור בקשר עם המידע הרפואי שלו.

3. העצמת חולים : המודל הפטרנליסטי של עולם הבריאות בו לרופא ולספק שירותי הבריאות יש גישה ליותר מידע ועדיפות אל מול החולה צריך להשתנות. חולים צריכים לקבל גישה פתוחה וברורה למידע הרפואי שלהם, לאפשר לחולים לחלוק את המידע עם שברצונם לעשות זאת, לתקשר בערוצים דיגיטליים ובכך להיות מעורבים יותר בבריאותם. לטענת כותבי הדוח, חוסר הסימטריה הוא זה שמרחיק את החולים מאחריות וטיפול בעצמם.

4. התאמת הרגולציה לאפליקציה: הרגולטורים צריכים להתחשב בסוג הפעולה והכלי הדיגיטלי בעודם באים להתוות מדיניות של רישוי ואישור. אפליקציות ותוכנות צריכים להיות מאושרים בלוחות זמנים המתאימים לקצב השוק ולרמת המעורבות שלהם בבריאות החולה, בנוסף יש לקבוע דרכים ברורות לאישור של כלים לטיפול מרחוק. בקיצור בהירות וענייניות שיובילו את התהליך, דבר שלא תמיד קורה בעולם זה.

5. שיפור בסיס הראיות: רפואה מבוססות ראיות (Evidence Based Medicine) נחשבת לסוג הרפואה האיכותי ביותר, ועל כן על קובעי המדיניות לייצר תהליכים נכונים המשתמשים ביכולות הדיגיטליות לחלוק פרוטקולים מצליחים וכאלה שהוכחו כמסייעים באופן מהיר ופשוט בתוך המערכת על מנת לשפר את מצב הבריאות.

6. התאמת מבנה התשלומים: על מנת ליהנות מהחיסכון שכלים דיגיטלים מסגולים להציע יש לדאוג שמערכות החזר ותשלומים לא יהיו כאלה שמבטלים את היכולת לראות את החיסכון. על כן יש להתאים את מערכת התגמולים לעידן הדיגיטלי ולייצר את התמריצים הנכונים. דומגה ישראלית יכולה להיות מודל התשלום על ימי אשפוז ועוד…

המימד הרביעי

בנוסף לכל אלה מנתחים מחברי הדוח את מודל הבריאות וכיצד הדיגיטל מתייחס אליו. הם מגדירים את הדיגיטל כמימד הרביעי של עולם הבריאות .עד היום בריאות ניתנה ללקוחות בשלוש מימדים, או מקומות – בתי חולים, מרפאות, בבית החולה. כעת בגלל היכולות הדיגיטליות, היכולה לקבל טיפול באמצעות כלים ניידים וערוצים שונים, הרי שנוסף בעצם – מימד רביעי לבריאות והוא מימד הדיגיטל. בכל אחד מהמימדים האחרים משתמשים בערוצים שונים על מנת לנצל את המימד הרפואי שמשנה את הגבולות.

המימד הרביעי בבריאות
המימד הרביעי בבריאות (מתוך Report of the Digital Innovation in Healthcare Working Group 2012)

הדוח הנוכחי הוא אחד המעניינים בתחום, הוא אינו יחיד מסוגו בצורת הניתוח של המצב והצרכים, אך הקריאה הברורה לרגולציה ולקובעי המדיניות להתערב היא חדשה יחסית ויש לומר שבשבועות האחרונים קרו כמה דברים רלוונטיים – ה-FDA הודיע כי הוא מתכוון להוצא מסגרת רגולטורית לאישור של אפליקציות סלולריות, מדיניות אמירקאיות המעודדת תיקים רפואיים אלקטרוניים מייצרת תהליך מרתק בארה"ב ומראה כי למדיניות כה רב בהנעת תהליכים.

אני אישית מצטרף לקריאה, בהירות ברמת מדיניות והתווית דרך תאפשר גם בישראל ניצול יעיל יותר, וחדשנות בתחום האפליקציות הרפואיות, הפעילות של חברות מסחריות בתחום ושיפור משמעותי של מערכת הבריאות הישראלית.


4 thoughts on “הגיע זמן המדיניות!”

  • 1
    משתמש אנונימי (לא מזוהה) on אוגוסט 28, 2012 הגב

    מרתק

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *