גיימרים פיצחו חידה עבור מדענים

יש אולי שחיקה באמירה "ההמון חכם מהגאון"  – אבל הנה פעם בכמה זמן מגיע אלינו סיפור מרתק המאפשר לחשוף שמאחורי קלישאות תמיד מסתתרת אמת. כזה הוא הסיפור על הגיימרים שפיענחו את מבנה האנזים של הרטרו-וירוס – חידה שהעסיקה מדענים במשך 20 שנה, ולא הגיעה לפתרונה באמצעים מקובלים.

הגיימרים, הם אלה המכורים למשחקי מחשב, כן אלה שאנחנו פוחדים שילדינו יהפכו להיות כמוהם – מרותקי מסך, "ללא חיים", כל היום "משחקים" במחשב. ובכן, אלה הם האנשים שפיענחו את הנושא.

מדע זה לא משחק! באמת?

הפניה לגיימרים נעשתה על ידי מדענים שנכשלו בשיטות מסורתיות של מודלים ממוחשבים אוטומטיים לפענח את מבנהו של אנזים רטרו-ויראלי בעל תפקיד חשוב בהתבגרות והתרבות של נגיף האיידס. החוקרים פנו לגיימרים המשחקים במשחק הנקרא Foldit בבקשה לקבל מודל של האנזים. מדובר במשחק המבקש מהשחקנים לפתור פאזל של קיפול אנזימים – פעולה שהם מבצעים גם בטבע – ועל ידי המשחק והקיפול מתקבלים מודלים של אנזימים שונים. המשחק המאפשר ראייה תלת מימדית של האובייקטים מאפשר קיפולים שונים במרחב.

ובכן, שחקני המשחק, "קיפלו" את החידה שהציבו להם החוקרים וייצרו מודלים טובים ביותר של האנזים המדובר, כולל בחלקים מסוימים שלו, גם נקודות היכולות להוות מטרה לתרופה. לדברי החוקרים דווקא מה שעזר לשחקנים, הוא חוסר הידיעה כיצד אמור להיראות האנזים או ידע כלשהו על מבנהו. את המודלים האנושיים שיפרו ו"שייפו" בעזרת מחשבים לקבלת תוצאות מיטביות.

פרוטאין פולדיט
מתוך פולדיט

השחקנים שסייעו בפיתרון המודל, מופיעים לצד החוקרים שהעלו את האתגר במאמר מקצועי שפורסם אודות הנושא בירחון : NATURE STRUCTURAL & MOLECULAR BIOLOGY.

קרטר קימזי, מנהל התוכנית לביולוגיה מבנית בעמותה הלאומית למדע ואחד המדענים שניהלו את התהליך מסביר בכתבה שנכתבה אודות הסיפור: "גיימרים המשחקים אונליין פתרו בעיה המלווה אותנו זמן רב. ישנו סיכוי שפיענוח זה יביא להמצאת תרופות אנטי ויראליות חדשות. אני מניח שאחרי זה חבר'ה צעירים ירצו לעשות יותר מהשיעורים שלהם במדע אונליין. זוהי דרך חדשנית לשלב בין מודלים הנבנים על ידי בני אדם ומודלים ממוחשבים".

לדעתי, אין ספק שמדובר בגישה חדשה לגיוס חוכמת ההמון לפיצוח של תהליכים – כאשר המשחק מהווה כלי עזר לגיבוש הפתרון של ההמון. אלו הם מהלכים חשובים שכבר נכתב עליהם כאן, כמו הניסוי שנערך באמצעות חוכמת ההמון על תרופה – הגישה הזו מביעה לתוצאות מרהיבות בינתיים – ויש להניח שזו רק ההתחלה.


3 thoughts on “גיימרים פיצחו חידה עבור מדענים”

  • 1
    Asher Idan on אוקטובר 2, 2011 הגב

    אורי. מה שכתבת נכון מאוד. יש לזה תקדימים היסטוריים. עד מהפכת טכנולוגיית המידע שנקראת דפוס (שכפול והפצה המוניים של ידע, פי 200 יותר מהר מטכנולוגיית המידע של כתב היד), המונופול על המחקר המדעי היה בידי דוברי הלטינית, שליחי האפיפיור. אבל, מהפכת הדפוס הכניסה פי 100 יותר חוקרים מאשר התקופה הקודמת. עד למהפכת הדפוס, היו בכל אירופה, 30,000 ספרים. בגלל מהפכות הדפוס, תוך דור אחד, הגיעו לאירופה 9,000,000 , 9 מיליון ספרים. מ"חוכמת ההמון" הזאת צמחו: דקארט, ניוטון, גלילאו וכו'

  • 2
    Asher Idan on אוקטובר 2, 2011 הגב

    כנס "רפואה 2.0" בארה"ב, http://www.technologyreview.com/biomedicine/38691/?nlid=nldly&nld=2011-09-29

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *