גוף האדם והטכנולוגיה מעורבבים יחדיו

בספרו פורץ הדרך "The creative destruction of medicine" מסביר ד"ר אריק טופול כי אנו קרובים לרגע שבו הרופא לא יזדקק יותר לנוכחות הפיזית של החולה שכן ניתן יהיה לבנות מודל ממוחשב מלא של החולה ולטפל במודל. יש מי שקורא את מילים אלה ומתחלחל מהמחשבה על איבוד הקשר רופא-חולה, על חוסר האנושיות ועוד. יש צדק בקרב המלינים, אבל לטכנולוגיה יש את דרכה להתקדם מבלי לשאול שאלות. שתי ידיעות על בסיס מחקרים שפורסמו השבוע שופכות אור על המאמצים הללו ובאופן מעורר במיוחד

ממשק מחשב-מוח נייד הושתל בהצלחה בקופים

חוקרים מאוניברסיטת בראון בארה"ב מדווחים כי הצליחו להשתיל שתל המשמש כמגשר בין המוח למחשב שהוא סלולרי ומאפשר ניידות גבוה יותר. זה נשמע קצת מדע בדיוני, אבל בפועל ניתן היה עד היום להשתיל מכשירים כאלו הקוראים באופן צמוד את המתרחש במוח ושולחים מידע רב למחשב. רק שהחיבור הצריך חוטים. כך שהניידות של הנבדקים הייתה מוגבלת ביותר.

מושתל במוח
המכשיר שהושתל במוחם של הקופים

החיבור בין מוח למחשב חשובה ביכולת לטפל בחולים שיכולת התנועה שלהם נפגע ולא מפגמים מוחיים אלא מניתוקים בחלקים אחרים בגוף. כמו כן המידע הרב שהחיישנים של הכלי הזה מייצרים, מאפשרים ללמוד הרבה יותר על מחלות מוח דגנרטיביות ועוד. המושתל החדש מאפשר טעינה של סלולות מרחוק, הוא משדר נתונים במהירות גבוהה למחשב, ולאחר מעקב של 13 חודשים אחרי הקופים לא נצפו תופעות חריגות אצלם.

[youtube=http://www.youtube.com/watch?feature=player_embedded&v=ogBX18maUiM]

לאור ההצלחה בניסויים בבעלי החיים מצפים החוקרים לקבל אישור להשתלה של מכשיר זה, העשוי פלטיניום, במוחם של בני אדם. במקביל פועלים החוקרים על הקטנת המכשיר וייעולו האנרגטי.

העובדה שהמכשיר אינו מחובר פיזית בכבל, יאפשר לחוקרים לקבל מידע על פעילות המוח בסיטואציות יותר מורכבות מאשר ניתן היה עד היום ובכך ללמוד הרבה יותר על תפקוד המוח.  ניתוח של מידע מסוג זה יוכל לשפוך אור על נושאים רבים…

יצוין כי בעבר עשו בבראון פעילות עם מכשיר דומה שאפשר לחולה להזיז יד של רובוט (בסרט) באמצעות פקודות מוחו, אך החיבור למחשב היה באמצעות כבלים.

מודל ממוחשב מלא של המטבוליזם האנושי

במקביל להתפתחות הראשונה, דיווחו חוקרים מקונסצוריום חוקרים בינלאומי כי הצליחו לייצר מודל ממוחשב מלא של המערכת המטבולית האנושית. הישג זה נבנה על מחקרים קודמים של חוקרים מאונ' קליפורניה שבסן-דייגו. המודל שנקרא reacon 2 מאפשר לחוקרים לבדוק ולחקור את המערכת המטבולית לצורך הבנת מחלות ופיתוח טיפולים חדשים במגוון רחב של מחלות כגון – סוכרת, סרטן, הפרעות פסיכיאטריות, והפרעות נוירולוגיות ניווניות.

החוקרים, שפרסמו את דבר הצלחתם בג'ורנל Nature Biotechnology, מספרים כי המודל החדש מאפשר גם חיבור עם המיפוי הגנטי הנרחב הקיים כיום ושילוב של המודל עם המשמעויות הגנטיות על מנת לאפשר מיפוי מדויק של הרשת המטבולית של גוף האדם.

אחד מהחוקרים בפרויקט השווה את המודל לגוגל Maps, שבו גוגל לוקחת מגוון גדול של מידע ושכבות מידע והופכת אותם למרקם אחד של מידע שניתן להתמצא בו. לדברי החוקרים גם  במודל החדש ניתן להתמקד בנקודות או שכבות מידע ספציפיות כמו בגוגל, שם ניתן להתמקד החל בבית בודד דרך רחוב עיר ארץ או כל הגלובוס. ליכולתה של המערכת לתת הקשר לכל המידע הרחב הזה יש חשיבות אדירה במחקר על תרומת המערכת להתפתחות מחלות.

המטבוליזם האנושי
המטבוליזם האנושי

למערכת המטבולית חשיבות אדירה בבריאות האדם, את זה חוקרים מבינים כבר זמן מה, כעת המיפוי יאפשר מחקר יעיל ורציני. כך למשל הצליחו החוקרים כבר כעת להשתמש במודל כדי להבין טוב יותר חיידקים קטנים ואת הסיבות לעמידות לתרופות שלה או לייעל את ייצור האתנול של שמרים.

למרות ההתקדמות האדירה שהמודל מביא, יש עוד מקום רב לשיפור שכן המודל הזה מאפשר גישה ל-1,800 גנים מתוך 20,000 רלוונטיים. אך ללא ספק מדובר בכלי מחקרי אדיר.

האם האדם מאבד חשיבותו?

שתי הדוגמאות שכתבתי עליהן כאן, מעוררות מחשבות רבות. האם בעצם על ידי השילוב של טכנולוגיה ומודלים, האדם מאבד מחשיבותו, האם המלאכותיות האולטימטיבית תגרום לזילות בחיי האדם באמצעות החלפתו בתחליפים סינתטיים. אני מקווה שאין כך הדבר, שהטכנולוגיה תמשיך להיות בשירות האדם ולא הפוך, ושהיכולת הטכנולוגית תהווה מקפצה לאנושות טובה יותר, פחות מנצלת וזאת בשל האפשרות לחלופה טכנולוגית.

בינתיים, נקווה שהשתל שישימו לנו בעתיד לא יעשה קצר…


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *