אחד המשפטים שחזרו ונשנו בשנים האחרונות בכותרות בתחום החדשנות בבריאות, ובקרב המון המון יזמים הוא: אנחנו ה-UBER של הבריאות. שהכוונה היתה שהם יבצעו למערכת הבריאות את מה שהסטארט אפ התחבורתי עשה לתחבורה הציבורית. בפועל השאלה מי תהיה ה-UBER של עולם הבריאות נשארה פתוחה. בינתיים, UBER בעצמה נכנסת לעולם הבריאות, וזאת על מנת לנסות ולסייע בהבאת
היענות לטיפול של נוטלי תרופות היא אחת השאלות והבעיות המרכזיות ביותר כיום ברפואה. הטיפול התרופתי, והפיתוחים המדעיים בתחום הולכים ומשתפרים. אך כמו שאמר הרופא הראשי של ארצות הברית ג\'יי אברט קופ: תרופות לא עובדות אל מי שלא לקוחת אותן. וכיום רבים לא לוקחים – קרוב לחמישים אחז בטיפול במחלות כרוניות. מחקר משמעותי – 1500 מטופלים
המייל שהגיע ממרכז טאוב היה מרענן בכותרתו: "הכנס השנתי של מרכז טאוב: בריאות ושירותי רפואה – אחריות האזרח, נותני השירות והמדינה". אמרתי לעצמי, איזה יופי, הגיע הזמן שהנושא של אחריות האזרח הרגיל, המטופל, האיש שאינו במערכת יהפוך לנושא שיחה, ומרכז טאוב הוא מרכז שבהחלט משפיע על השיח במערכת הבריאות. פתחתי את המייל בציפייה, וראיתי את
השבוע נתתי הרצאה בכנס השנתי של האגודה למלחמה בסרטן. הרצאתי ניתנה לאחר הרצאתו פרופ\' אבינועם רכס. הרצאתו של פרופ\' רכס, אותה אני מכיר כבר כ-4 שנים הופכת מפעם לפעם הרבה יותר קרובה למה שאני מרצה, והוא סיפר לנוכחים – רופאי משפחה – שיש לחבק את הגישה של מטופלים מעורבים. בסיום הרצאותינו נשאלה שאלה האם מעבר
עולם הבריאות הוא נישה, ותחום העסקים בו הוא בגדר נישה אפילו יותר קטנה, ןבתוכו הבריאות הדיגיטלית היא סוג של "ליודעי ח"ן". לרוב אנחנו שומעים דיווחים בתקשורת על התחום והפיתוחים שלו כאשר הם מעיפים למישהו את הכובע, או שבעל אינטרס מקדם, או במסגרת דיווחים בורסאיים, ולבסוף גם בגדר המוזר והמעניין. על פיתוחים חדשניים בתחום הבריאות הדיגיטלית,
