חברת המחקר הגלובלית IMS פרסמה בתזמון יחסית מרשים (בצמוד להודעת ה-FDA על הנחיות לפעילות שכזו) דוח חדש על פעילות חברות התרופות ברשתות החברתיות. מן הדוח הנקרא: Engaging Patients through Social Media עולה תמונה שאינה מפתיעה את העוסקים בעניין, אך בהחלט מצביעה על הפער הגדול בין יצרני התרופות ליצרני מוצרים אחרים בפעילות במדיה החברתית. על פי הדוח
לפעמים אתה מחפש משהו אחד ומוצא משהו אחר… אתמול השתתפתי בפאנל באוניברסיטת תל אביב במסגרת קורס של סטודנטים לתקשורת על בריאות בעידן המקוון. באופן מפתיע או שלא עלה שם הדיון על סייברכונדריה – אחת ההפרעות הפסיכיאטריות שמעצבנות אותי במיוחד. לטעמי הם חלק מעניין פוליטי נגד האינטרנט של פסיכיאטרים… אבל אני לא רוצה להיכנס לדיון הזה
אני לא חושב שהיו הרבה פוסטים בבלוג שישבו לי בראש זמן כה רב והתבשלו באיטיות כמו זה. לכתוב סיכומי שנה, סימון טרנדים ושאר ירקות זה עבודה לא פשוטה, בייחוד אם רוצים שהתוצאה לא תהיה בנאליה, קשקוש והרבה מילים ריקות. העולם הדיגיטלי, הבלוגספירה, חברות הייעוץ, היועצים, המשווקים ואלה שמבטיחים לכם תוצאות מעולות ב-10 דקות, כולם שפכו
יש מסעות שמתחילים בלי שתדע איך ייראה הסוף שלהם. ביום שלישי הקרוב אני עומד להרצות בכנס על בריאות דיגיטלית שעורך הטכניון בשיתוף עם אוניברסיטת קורנל שנקרא: T2MED Social-Mobile-Cloud meets Medicine @ Technion כשהסכמתי להרצות לא ידעתי מה זה עומד להיות… הנחתי והבנתי ממי שדיברתי אתו, אחד ממארגני הכנס פרופ\' אורי רוזנשיין, שהולך להיות רציני. אבל
בכתבה בידיעות אחרונות לפני כשנה שעסקה בסקר אודות הרגלי צריכת המידע הבריאותי של בני נוער באינטרנט, צוטט ד"ר עמוס נאמן כאומר: "הצעד שעשתה הרפואה החוצה מהמרפאה לאותו מרחב ידע עמוס ולא פעם מופרך, נחשב בעיניי ליום כיפור של הרפואה בישראל". אני אוהב את הציטוט הזה כי הוא מקנה את התחושה כי ניתן לנווט את הפעולה