14 סיבות של אתר "פרויקט אמת ברשת" – ניתוח ביקורתי

22. אוגוסט 2013 רפואה 2.0 15

טוב, לאנשים המפיצים את המידע נגד החיסונים יש פוסט שהפך ויראלי ביותר. הוא מופיע באתר "פרויקט אמת ברשת"   והוא מכיל 14 עובדות וסיבות כביכול שיש להכיר לפני שמחליטים להתחסן. החלטתי לנתח את הפוסט שלהם.

הערה: הלינקים מהטקסט מהמקורי נשמרו כפי שהם.

המקור ייצבע בצבע טקסט אחר על מנת להבדיל

פתיח הפוסט המקורי:

למי שעוקב אחרי סיפור הפוליו, הצהרת משרד הבריאות שבכוונתו לרכוש מאות אלפי חיסונים עם וירוס חי מוחלש נגד נגיף הפוליו לא הגיעה בהפתעה.

כבר כמה שבועות שאנחנו מחכים להחלטה הצפויה הזו שתחילתה ידועה אך סופה לא ברור כלל. צמרת משרד הבריאות מתפקדת בימים אלה באופן דומה מאוד לצורת ההתנהלות בתקופת מגיפת שפעת החזירים.

עדכון 20.8.13 ככל הנראה בתגובה לויראליות העצומה של המאמר הזה (כמעט 6,000 המלצות בפייסבוק, 15,000 צפיות במאמר נכון לעכשיו) התפרסמה כתבה שאמורה לסתור את הנקודות שהעליתי כאן. אתמאמר התגובה כתבה דוקטור קרן לנדסמן, רופאה תומכת בחיסונים. לא אסקור כאן את הנקודות שבהן לנדסמן טעתה והטעתה, מספיק שאפנה אתכם לקריאת תגובת ארגון חסון למאמר שלה ואשאיר לכם את הסקת המסקנות.

"חצי מיליון מנות חיסון כבר הוזמנו – משרד הבריאות יתחיל לחסן נגד פוליו המבצע אמור היה להקיף כ-150-200 אלף ילדים באזור הדרום, וכעת ייתכן שיורחב לכל הארץ. המבצע יימשך כחודשיים; חיסונים יינתנו גם בבתי הספר במסגרת המבצע יחוסנו ילדים בחיסון הניתן בטיפות ומכיל נגיפים מוחלשים, כדי להגן על קרוביהם שאינם מחוסנים נגד המחלה." (הארץ)

רק לפני 3 ומשהו שנים התבשר הציבור על מגפה אפוקליפטית שעומדת לפקוד את ארצנו ולהשאיר מאחוריה עשרות אלפי הרוגים, אלא אם נחסן את האוכלוסיה. "זה כדאי," לחשו בכירי תאגידי התרופות באזנם של מנהיגי העולם החופשי. "שלמו על חיסון אחד וקבלו דובי מפרווה מתנה." ומנהיגינו שלנו לא חשבו פעמיים. ארגון הבריאות העולמי אומר ואנחנו עושים.

450 מיליון שקל שילמו אזרחי המדינה על מאות אלפי חיסונים. והתוצאה? מגיפת הייפ היסטרית שהתבררה לבסוף שהושפעה ממניפולציה של חברות התרופות שראו דולרים מול העיניים. וזה לא אני אומר. וועדת החקירה של האיחוד האירופי אומרת

חברות התרופות הראו רווחי שיא בתקופת שפל כלכלי, ישראל נתקעה עם מלאי עצום של חיסון שהיו שאמרו כי הוא מסוכן ולא נבדק מספיק ואזרחי ישראל קיבלו את מנת ההפחדה והפאניקה באדיבות התקשורת שפשוט אוהבת את הגופן האדום והשחור כי זה מוכר (וגם מרזה).

אבל יש לנו זכרון קצר, ויש מי שיודע זאת ובונה על זה.

בפעם הקודמת, בזכות עבודתם של כמה "משוגעים" זה לא הצליח להם כ"כ. אזרחי ישראל והעולם פשוט לא הגיעו להתחסן כי בעידן המידע החופשי כבר אין הגמוניה לתקשורת הממסדית, והמידע הופץ במהירות. אבל אף אחד לא איבד את עבודתו בעקבות הפארסה, חזרנו לראות תוכניות ריאליטי רדודות ואלימות והעולם כמנהגו נוהג.

גם היום יש כמה "משוגעים" (משרד הבריאות אוהב לקרוא להם "מתנגדי חיסונים") ביניהם רופאים, אקדמאיים ואפילו כמה שהם תומכים מוצהרים של חיסונים שקוראים להחלטת משרד הבריאות לחסן את האוכלוסיה בחיסון מוחלש לפוליו – "טעות קשה".

בפעם הקודמת שכתבתי מאמר דומה בתקופת שפעת החזירים הוא הגיע לכמעט 30 אלף צפיות ועד היום הוא אחד המאמרים הנצפים באתר. זה תלוי בכם אם גם הפעם נגיע להרבה אנשים שאולי יחשבו פעמיים. אז שתפו בבקשה והפיצו.

תשובת הבלוג: חלק מהלינקים פה מובילים למידע מעניין, אבל לא מנוסח כמו שפה בפוסט. למשל דובי הפרווה זו פעולה שעשה הממשל האמריקאי, וגם הכסף זה כסף שהוציא הממשל ולא חברות התרופות. המידע היחידי המעניין פה הוא של אדם בשם טום ג'פרסון אפידמיולוג שמתמחה בעניין חיסוני השפעת, אבל גם הוא שנוי במחלוקת וממילא מתעסק בשפעת בלבד כך שהרלוונטיות למצב הנוכחי של הפוליו לא ברור לי. אבל הבאתי דברים בשם אומרם.

ועוד, בתקופת הטיפול בשפעת החזירים הייתי בחברת תרופות שייצגה את אחד החיסונים. בשאלה הגדולה האם היה לא היה צריך להצטייד בחיסונים – בדיעבד אפשר אולי לומר שלא, לפני כן זו החלטה מורכבת וממילא תמיד חוכמת הבדיעבד טובה יותר. ראוי לציין שאנשים לא התחסנו בחיסון לשפעת החזירים, אבל תופעה אחרת כן קרתה שיעור החיסון בחיסוני השפעת הרגילים עלה באופן משמעותי באותה בשנה. נראה לי אישית כי הסיבה של חיסנו בחיסון שפעת החזירים הוא פעילות נמרצת נגד החיסון הספציפי. מעבר לזה תשפטו לבד את הלינקים, ותשאלו האם רלוונטי לעכשיו.

חיסון על חיסון

רוב הילדים בישראל כבר ממילא מחוסנים נגד המחלה בחיסון המכיל נגיפים מומתים שנכלל בתוכנית החיסונים הלאומית. המשמעות היא שיזריקו לילד שלכם חיסון למחלה שהוא כבר חוסן נגדה וזאת כדי שהוא ישמש ככלי למניעת העברת הנגיף הפראי. הבעיה היא שכדי למנוע את הפצת הנגיף משרד הבריאות צריך לחסן 100% מכל נשאי הנגיף, דבר שהוא בלתי אפשרי סטאטיסטית.

תשובת הבלוג:

או מאה או 0?

הנה טיעון נחמד אבל לא ברור. ראשית אני לא בטוח שהשגת 100 אחוז היא הדרך היחידה לעצור את ההתפשטות. באף חיסון כמעט אין 100 אחוז התחסנות, אבל כאשר מגיעים לרמת התחסנות גבוה הנהוגה לרוב בישראל עובדה שהמחלות הקשות הללו לא מופיעות.  צודק הכותב שהילדים מחוסנים, רק שהחיסון המומת מייצר חיסוניות פחותה במעיים ועל כן ילד שמחוסן בחיסון מומת בלבד לא מפתח חיסוניות במעיים ולכן יכול להיות נשא של הוירוס פרא – ולהדביק אדם לא מחוסן. אז תסבירו לי למה לא לחסן?

החיסון עלול בעצמו ליצור מגיפה

שימו לב לסיטואציה המעניינת שנוצרה: מתן חיסון פוליו מוחלש לילדים המחוסנים, לא רק שהוא מיותר לחלוטין עבורם, אלא הוא גם מסכן את הילדים הלא-מחוסנים, שעלולים להיפגע מוירוס החיסון שיופרש ע"י הילד המחוסן.

דו"ח מבקר המדינה שבדק את התנהלות משרד הבריאות בזמן התפרצות הפוליו ב-1988 מצא שחצי מהחולים בין השנים 1983-1987 היו קשורים בקבלת תרכיב החיסון.

"החיסון שישמש במבצע הוא בעל סיכון מוגבר להעברת הנגיפים לקרוביהם של הילדים המחוסנים ולהתפרצות של מחלת פוליו פעילה אצלם." (הארץ)

תשובת הבלוג:

ציטוט חלקי בלבד

זו כמובן ציטוט חלקי מאוד של דברי המבקר. מי שייכנס לדוח, ייגלה שאכן מתוך 8 מקרי פוליו בשנים 1983-1987 מחצית היו קשורים בקבלת התרכיב, אך שוב אלו היו ללא שילוב של תרכיב מומת קודם לכן. בנוסף, ההתפרצות של 1988 נבעה בכלל מסיבות אחרות. היא נבעה, כמה דומה, מכך שבנפת חדרה חיסנו אז רק בנגיף מומת ונגיף פרא עבר בין מחוסנים עד שפגע בכאלו שאינן מחוסנים. 15 איש לקו במחלה קשה. מי שיעמיק לקרוא, יראה שמומחי ארגון הבריאות העולמי טענו שם שחיסון מומת בלבד מאפשר את הפצת המחלה ולכן לא מומלץ. אבל שוב זו 1988 ומאז עברו הרבה מים בירקון….וגם הידע והמידע על החיסונים גדל.

לאחר מכן הוחלט לתת חי מוחלש לכלל האוכלוסיה. משנת 90 הוכנס חיסון חי מוחלש (תלת זני) לשגרה בשלוב עם חיסון מומת ועד שנת 2004 לא אירע אף מקרה פוליו מחיסון או שלא מחיסון במדינה. עוד אציין כי על פי ארגון SAGE בכל המדינות שבהם הוכנס חיסון מומת לפני חיסון מוחלש לא נצפתה תופעה של שיתוק הנגרם מנגיפי החיסון.

שחיתות בחברה המייצרת את החיסון

שמה של חברת התרופות המייצרת את החיסון, גלקסו סמית' קליין, נקשר בעבירות שחיתות קשות לאחרונה כאשר החשד הוא ששיחדה רופאים בסין לרשום תרופות מתוצרתה תמורת טובות הנאה כספיות ומיניות.

"חברת התרופות הגדולה בבריטניה חשודה במתן שוחד לפקידי ממשל, ארגוני בריאות, בתי חולים ורופאים כדי להגדיל המכירות ולהעלות מחירים, מסר המשרד לביטחון פנים בסין בהודעה רשמית באתר האינטרנט שלו. בהודעה נמסר עוד כי GSK חשודה גם בשימוש בקבלות מזויפות לצרכי מס." (דה-מרקר)

אותה חברה חתמה על הסדר פשרה לאחרונה בתביעה על כך שהסתירה מידע על תופעות לוואי קשות בתרופה מתוצרתה.

"בבקשה נטען כי גלקסו שיווקה את תרופת הסוכרת "אבנדיה", מבלי ליידע את צרכניה בדבר הסיכונים הרבים שבנטילתה." (YNET)

עוד על הפרשה, כאן

תשובה: הפרשות אכן קרו. רק ששחיתות לצערנו הרב יש בהרבה מאוד ארגונים גדולים, והשאלה האם אנחנו מפסיקים לרכוש מהם הכל? כמו כן שהחיסון הזה אינו יצרן כסף אדיר כלל וכלל כך שנראה לי שפוטנציאל השחיתות קטן, לטעמי. כל עלויות רכישת החיסון הם מיליון שח בלבד. 

בהלות חיסונים מומצאות כל שלוש שנים בממוצע

משרד הבריאות היה עסוק בשנים האחרונות. בכל 3 שנים בממוצע שוחררה הצהרה מפחידה בנוגע למגיפות וקריאה להתחסן נגדן. 1998- נגיף פוליו בביוב של גוש דן. אין חולים. 1999 – כנ"ל 2004 – בהלת פוליו (נגיף בביוב בגוש דן). לא דווח על אף חולה במחלה. (NRG) 2007 – עוד בהלת פוליו. שוב נגיף בגוש דן, שוב אין חולים. (NRG) 2009 – בהלת שפעת החזירים. 450 מליון ש"ח על חיסונים מיותרים. (אין צורך בלינק, כולנו זוכרים). 2013 – נגיף פוליו נמצא ברהט ומשם "התפשט" לערי הדרום. עברו כבר שלושה חודשים ואין חולים.

ב-2007 התראיין נציג משרד הבריאות לטלוויזיה והרגיע שאין מקום לדאגה. עוד הוא הוסיף שבמדינות הנאורות כבר לא מחסנים בחיסון המוחלש כי הוא עלול לגרום לשיתוק ומוות. החיסון שהוא דיבר עליו אז הוא אותו החיסון שהיום הם מעודדים להתחסן איתו.

תשובת הבלוג:

1998 ו-1999 לא מצאתי מידע ספציפי אבל למיטב זכרוני לא היה אז מבצע חיסון. הלינקים של 2004 ו-2007 נראה דווקא שמשרד הבריאות לא רץ למבצע חיסון כל פעם. ב-2007 בכלל מדובר על ממצאים של זן חיסון, שככל הנראה קשור לאנשים שהופכים להיות כאלה שבאופן כרוני משילים אותו בצואה. הם לא חולים או משהו כזה. ב-2004 נמצא נגיף בכניסה לשפד"ן ולא הוכרז מבצע חיסון חדש, זה לטעמי אומר שיש שיקול דעת ושמשרד הבריאות לא "רעב חיסונים" ומת לשלם לחברות התרופות עוד כסף!

מגיפה לא טובה לעסקים

האם יש קשר בין המהירות שבה פועל משרד הבריאות בקניית החיסונים ובין ההמלצה של ארגון הבריאות העולמי לכל התיירים שמגיעים למדינות שנמצא בהם פוליו להתחסן נגד פוליו? "במקביל, פרסם השבוע ארגון הבריאות העולמי הודעה חריגה: "ארגון הבריאות העולמי מעריך את הסכנה של התפשטות בינלאומית של מחלת הפוליו מישראל למדינות נוספות כבינונית-גבוהה, וממליץ לכל התיירים למדינות שנפגעו מהמחלה להתחסן באופן מלא נגד פוליו". גורמי רפואה בישראל מעריכים כי האזהרה הזו אינה מוצדקת." (מאקו)

תשובת הבלוג:

  • מגיפות אכן לא טובות למדינת ישראל, גם מבחינת תיירות, אבל גם מבחינת תחלואה ונזק לחיי אדם.
  • על פי תחקיר של ידיעות אחרונות, דווקא בעולם חושבים שמשרד הבריאות התעכב הרבה יותר מדי ברכישת החיסונים וכניסה למבצע חיסון. http://m.yedioth.co.il/yedioth/index/2013081601yedioth_25_91ED6A2D14
  • כמובן שישראל אינה רוצה להיכנס לרשימה של מדיניות נגועות בפוליו, אז ההתנגדות גם ברורה.

גם מומחים למחלות זיהומיות מתנגדים למתן החיסון המוחלש

מומחים למחלות זיהומיות כמו פרופ' אלון מוזס, מנהל המחלקה למחלות זיהומיות בהדסה ונציג האיגוד למחלות זיהומיות, וד"ר מיכל שטיין, נציגת איגוד רופאי הילדים, מתנגדים לחיסון המוחלש.

"הנה דברים בנידון שאמרה בדיון בכנסת לפני מס' שבועות החיסונים ד"ר מיכל שטיין: "דבר נוסף שרציתי להגיד, זה באמת הנושא של בחירת החיסון, במידה שיצטרכו לחסן בהיקפים יותר רחבים… אני חושבת שזו תהיה טעות קשה לחסן עם חיסון חי מוחלש"

"מהלך מגמתי זה (לחיסון בלתי רצוני ובלתי מודע של כלל האוכלוסייה) אינו מקובל על פרופ' דולברג, שטוען כי מאז שנות החמישים ניתן בישראל הנגיף המוחלש המסכן את האוכלוסייה: "המחלה נדירה בארץ, אבל הנגיף שכיח מאוד. הפרשות התינוקות מסכנות בעיקר מבוגרים שחוסנו בעבר, אבל חסינותם נחלשה (כמו למשל חולי סרטן) ואחרים שלא חוסנו". לדבריו, אם למקבל החיסון יש בעיה חיסונית, הוא עלול להפריש את החיסון זמן ארוך יותר לאחר קבלתו, וקיימת האפשרות שהנגיף יתרבה במערכת העיכול במשך שנים ויהפוך אלים רק כעבור שנים". (DOCTORS.CO.IL)

על דבריהם של המומחים שהתנגדו ביוני למתן חי מוחלש,  כבר כתבה קרן לנדסמן, ישנן דעות לכאן ולכאן, וגם למידה לאורך זמן. הדיון בכנסת היה בתחילת חודש יוני, ממצאים נוספים כמו כמות הנשאים והתפשטות נגיף הפרא הם דברים שהתרחשו מאז. אם תיכנסו לפורום חיסונים בדוקטורס תראו תשובות של ד"ר מיכל שטיין מהשבוע האחרון ואין שם המלצה לא לחסן את מי שכדאי לחסן. 

הציטוט של פרופ' דולברג נראה מאוד רלוונטי, אך כשלוחצים על הלינק מגלים שהוא אמר אותו ב-2004 ולא עכשיו. זה כמובן ציטוט כללי, ולא ספציפי. יצוין כי דווקא ד"ר חיים רוזנטל, שלא ידוע באהבתו לחיסונים מצוטט אז מ-2004 כי שאומר שהחיסון המוחלש הכי דומה לחיסון טבעי  :).

לא כל ההורים ממהרים להתחסן

 

עדכון 20.8.13

סקר עדכני שפורסם בערוץ 10 מגלה שכמעט חצי מאוכלוסיית ההורים לא מתכוונת לחסן את ילדיהם בחיסון.

ויש כאלה שחיסנו ומתחרטים על זה… מתוך תגובה בדף חיסונים בע"מ – חיסון הפוליו ——————————

"גם אני נכנעתי ללחץ ( בעיקר של בעלי) לפני שבוע.. מאז הילדה עם חום, עין דלוקה, מחליפה סימפטומים כל הזמן- שיעול, , כאב ראש, שורף בפיפי. הרופא לא ראה שום דבר והאחות הודיעה לי בנחרצות שאין קשר לחיסון. חיסון של פוליו לא עושה תופעות לוואי.. או קי.. אז לא החיסון.. אבל אין ספק שהגוף שלה יצא טוטאלית מאיזון, ומבחינתי ברור שזה קשור. מעצבנת אותי הנחרצות והביטחון של המערכת לגבי זה. ומעצבן אותי שעשיתי לה את זה. אני לא מחסנת אותה בשאר המנות. קודם שנראה שמישהו חולה בכלל.."

ויש כאלה שאפילו פתחו קבוצה בפייסבוק בשם: "הורים אומרים לא לחיסון הפוליו המוחלש"

תושבת הבלוג:

העובדה שיש הורים שלא מחסנים, ויש הורים המציינים תופעות לוואי ובטוחים שזה מהחיסון, היא מעניינת אך, להסיק מאמא אחת או מאנשים שאינם רוצים להתחסן לגבי כלל האוכלוסייה זה מוזר ומאוד בעייתי. האם זו סיבה להתחסן? אם כמות המחסנים או לא מחסנים היא סיבה לעשות פעולה, הרי שלחסן זו הפעולה המומלצת – מאות אלפים מחסנים בימים אלו, ובחיסוני השגרה בישראל יש אחוז כיסוי אדיר!

כל הזמן מוצאים נגיפי פוליו בביוב

"פרופ' שאול דולברג, מנהל טיפול נמרץ יילודים ופגים באיכילוב: "כל הזמן מוצאים נגיפים בביובים שלנו, ורובם ככולם נמצאים שם בעקבות הפרשות ילדים שקיבלו חיסון מוחלש (בבליעה)". גם ממשרד הבריאות מודים שאכן מוצאים מדי פעם נגיפי פוליו בביוב. דובר המשרד: "עד לשנים האחרונות הייתה שונות של עד 10.9 אחוזים בנגיפי הפוליו החיסוניים שמצאנו בביוב, יחסית לחיסונים שאנחנו מטפטפים לתינוקות. אולם בבדיקה שערכנו לפני כחודש ותוצאותיה נתקבלו באחרונה, נתגלה במי הביוב נגיף שברור כי הגיע ממקור חיסוני, והוא שונה בכ-14 אחוזים מבחינה גנטית מן הנגיף החיסוני המקורי". החשש, אומרים במשרד הבריאות, אינו מפני הידבקות כתוצאה ממגע עם ביוב מזוהם. "אנחנו מדינה מתוקנת והביוב לא חודר למערכת המים שלנו. הבעיה היא שהימצאות הנגיף המוטציוני בביוב מהווה אינדיקציה לכך שיש כמה עשרות תינוקות בגוש דן שנדבקו בו לאחר שקיבלו חיסון והם מפרישים אותו דרך הצואה."

תשובת הבלוג:

הציטוטים שוב נראים מאוד משכנעים, רק שהם מניפולטיביים כי הם לקוחים מהכתבות של ב-2004 (ואף אחד מהכלכלה האמיתית לא מציין זאת) תקופה בה עוד חיסנו בחיסון החי מוחלש. הממצאים הפעם הם של נגיף פרא! ונכון הביוב עצמו אינו מסכן, הוא רק סמן לעובדה שיש אדם שנושא את הנגיף והוא עשוי להדביק.

תופעות לוואי קשות לחיסון החי-מוחלש

"החיסון בטיפות בפה מכיל נגיף חי שעלול לגרום לשיתוק ומוות אצל מי שנדבק ממנו."

כך לפי דוקטור סוזן המפריז שחקרה את מחלת הפוליו.

בעבר היה נהוג לחסן בחיסון פוליו חי-מוחלש (OPV). בעקבות חיסון זה היו התפרצויות רבות של פוליו בקרב האוכלוסייה המחוסנת. כך לפי דו"ח מבקר המדינה שקבע כי חצי מהחולים במחלה בין השנים 1983-1987 היו קשורים בקבלת תרכיב החיסון.

ב-2004, כשהוציאו את החיסון החי-המוחלש משימוש, הוא היה מסוכן ולא יעיל. "משרד הבריאות מתכוון לבטל את השימוש בחיסון נגד פוליו (שיתוק ילדים) הניתן לתינוקות בטיפות דרך הפה – כך נודע ל"ידיעות אחרונות". ועדה מיוחדת שדנה בנושא תקבע כנראה בקרוב כי יש להסתפק בחיסון הניתן בזריקה ולבטל את החיסון הניתן בטיפות, משום שהוא *אינו יעיל* ועלול לגרום במקרים נדירים ביותר לתחלואה במחלה. "החיסון (המומת מ.ה) הניתן בזריקה יעיל מאוד, ואינו יכול לגרום להופעת המחלה", אומר פרופ' פרנסיס מימוני, מומחה ברפואת ילדים. "לעומתו, החיסון הניתן בטיפות עלול במקרים נדירים לגרום להופעת שיתוק ילדים אצל מי שקיבל אותו. בשנים האחרונות אף אחד מהפציינטים שלי ומילדיי לא קיבל אותו בשל הסיכון הכרוך בו". (YNET)

תשובת הבלוג

שימו לב לציטוט המדובר. הציטוט של פרופ' מימוני נכון, הוא משנת 2004 וכאן המקום לציין כי לאחר הציטוט מופיע שזו עמדתו האישית ולא עמדת ארגון רופא הילדים. כמו כן הקביעה כי החיסון החי מוחלש אינו יעיל היא של הכתבת ולא של אף אחד מהרופאים שהתראיין. הסיבה כאמור היא היעדרות הפוליו בישראל ועל כן לא היה צורך בחיסון המוחלש כמו במדינות שנעשו. ד"ר רישפון טוען שם גם שהחיסון המומת מייצר חסינות זהה במעיים, אין לי דרך לסתור או לאשש. אבל הוא מוסיף ואומר שלחיסון החי מוחלש היה תפקיד נכבד בהכחדת החיסון. כלומר החיסון החי מוחלש אולי אינו "יותר יעיל" מהמומת ביצירת חסינות במעיים אם בכלל…

ולגבי ד"ר סוזן האמפריז, שהוידאו שלה גם נהיה פופולארי. היא שוכחת לציין בתחילת הוידאו שחוץ מנפרולוגיה כעת היא גם רופאה הומיאופטית, ויש לזה חשיבות שמדברים על חיסונים. עוד מעניין לציין, שבמקום אחד היא טוענת שפוליו בכלל לא עושה שיתוק זה רק השימוש ב-DTT שגרם לשיתוק, ומצד שני טוענת שהחיסון החי מוחלש מדביק את הילדים בפוליו וגורם לשיתוק…  והנה מתוך ויקירציו, אתר מעניין שמבקש לנפץ פסוודו מדע… מוזמנים לקרוא http://rationalwiki.org/wiki/Suzanne_Humphries

בטיחותו של החיסון הזה לא נבדקה מספיק

החיסון החי-מוחלש שינתן כעת הוא חיסון חדש שייצורו החל ב-2009. למיטב ידיעתי ההבדל היחידי בינו לבין החיסון שיצא משימוש ואשר נטען כי הוא מסוכן הוא בזן אחד של נגיף שהוצא ממנו. מאחר וזה ההבדל היחידי הוא לא הצטרך לעבור מבדקי בטיחות לפני שיווקו… במילים אחרות – בטיחותו של החיסון הזה לא נבדקה במחקר רחב היקף. זה לא מפריע למנכ"ל משרד הבריאות להכריז בבטחון: "הסיכון הוא פשוט אפס". ספר את זה להודים, מר מנכ"ל.

תשובת הבלוג:

העובדה שמנכ"ל משרד הבריאות טען שיש אפס סיכון, היא לטעמי אכן טעות כאמירה. אין אפס סיכון בכלום, בייחוד לא שמדובר בתרופות. יש חישוב זהיר של סיכון מול תועלת. כן נציין שלגבי  החיסון דווקא מה שכתוב פה נכון – ההבדל היחיד הוא הוצאה של נגיף 2 שהוכרז כלא קיים בעולם, ולכן הבטיחות זהה. לגבי המחקרים ראו בתשובת ארגון הבריאות העולמי שפרסמתי כאן.

אפרופו, אצל ההודים, תופעות הלוואי הידועות של שיתוק כתוצאה מחיסון נובעות מכיוון ששם לא נותנים את המומת לפני המוחלש. הסיבה היא בעיקר לוגיסטית. החיסון המומת ניתן בזריקה ומצריך קירור וקשה לעשות זאת באזורים מרוחקים. לגבי מתן המוחלש אחרי המומת והמשמעות של זה כבר נתתי מקור קודם לכן (ארגון SAGE).

 

האם החיסון שניתן בהודו גרם למספר שיא של שיתוק רפה?

ארגון הבריאות העולמי מספר לנו בגאווה שבשנתיים-שלוש האחרונות הצליחו להכחיד לגמרי את הפוליו בהודו. מבצעי חיסון אינטנסיביים (כל ילד מקבל בממוצע 15 מנות של OPV, החיסון החי) הצליחו להפחית את הפוליו בהודו לאפס. כך טוענים גורמי הבריאות. רק שיש בעיה אחת. כאשר בוחנים את הנתונים מגלים שבזמן שהורידו את מקרי הפוליו בהודו משיא של 4322 מקרים בשנת 1998, לאפס ב-2012, עלה שיעור ה-AFP (מחלת שיתוק שנראית בדיוק כמו פוליו) מ-1005 ל-60,923 מקרים בשנה. יש קשר?

עדכון 20.8.13 בתוכנית צינור לילה הגדילו לעשות ויצרו קשר עם רופא מהודו, מומחה לפוליו שמצא שככל שמחסנים יותר לפוליו בהודו (בחיסון המוחלש) כך עולה אסטרונומית התחלואה בשיתוק שנראה בדיוק כמו פוליו רק מסוכן הרבה יותר. קוראים לזה AFP.

לינק לתוכנית מאתמול בלילה (נושא הפוליו מתחיל מדקה 07:10): http://net.nana10.co.il/Article/?ArticleID=999594

תשובת הבלוג

ראשית, כתוב גם כאן  שמספר המנות של החי מוחלש בהודו היא אדירה (בישראל לא מדברים על יותר ממנה אחת בשלב זה), לפעמים מעל 10 מנות. לגבי עליה התחלואה, אכן כך, אך היא לא מהפוליו. הרי שיש מקרים הקשורים לחיסון הם מדווחים, גם בהודו. ל-AFP אפרופו יש מגוון רחב של סיבות. אבל קטונתי מלהכחיש את הקשר. בישראל לא מצאתי נתונים או עדויות לקשר שכזה. יתרה מזו הטענה ש- AFP מסוכן יותר מפוליו אינה נכונה. AFP זה השם של שיתוק פתאומי שמתאר גם את השיתוק שנובע מפוליו וגם כזה הנובע מגורמים אחרים. קצת כמו תוכי מזכיר לכם שכאשר נותנים חי מוחלש אחרי חיסון מומת גם בישראל ב-90-2004 לא היה מקרה אחד של שיתוק לאחר חיסון כך שכנראה מדובר בסיכון נמוך ביותר, לא יודע אם אפס.

קשר אפשרי למחלות נוירולוגיות קשות

"אף שתומכי החיסונים מרבים להרגיע את הציבור ולומר כי הנגיפים המוחלשים בטיחותיים לשימוש, איש אינו יודע מה קורה לנגיף במשך שנים, או אפילו עשרות שנים, אחרי שהוא מתמקם בגוף. העובדה שיש אנשים שפיתחו מחלה נוירולוגית בעקבות חשיפה לילדים שחוסנו, מצביעה על כך שהנגיפים הרדומים מסתתרים בגוף ומתחילים לפעול לאחר שנים. כמה מחקרים מצביעים על קשר אפשרי בין נוכחותם של נגיפים רדומים לבין מחלות נוירולוגיות רבות. חוקרים מצאו שרמת הנוגדנים לנגיף החצבת , למשל , גבוהה יותר אצל חולי טרשת נפוצה, בהשוואה לאנשים בריאים. ממצאים דומים נרשמו אצל מספר חולי ALS [ מחלה ניוונית הפוגעת בעצבים המוטוריים]". (ד"ר ראסל בליילוק "גילויים על רפואה ותזונה" – ע"מ 152-153)

תשובת הבלוג:

ד"ר בליילוק נמנה על אלו שאינם רואים בחיסונים כלי ראוי למניעת מחלות. כל חיסון, כך נראה הוא בעייתי עבורו. ועדיין, כמות המחלות ומקרי המוות שנמנעים על ידי החיסון הם אדירים. כמו כן, אין כאן הפניות לגבי מקורות לאמירה שמופיעות כאן. ובכל מקרה ההתייחסות כאן היא לנוגדני חצבת ולא פוליו. כך שאני לא יודע אם ניתן להסיק מזה משהו על נגיפי הפוליו המוחלשים. הנה מתוך הויקי של הרציונאליים http://rationalwiki.org/wiki/Russell_Blaylock

התעלמות שיטתית של גורמי הבריאות מעובדות לא נוחות

במרץ 2011 התפרסם מחקר של רופאה מאוניברסיטת בריטיש-קולומביה בבריטניה. במחקר בדקה הרופאה את מדיניות החיסונים של גורמי הממשל בבריטניה. אני אשאיר לכם את המסקנה האם הנקודות משיקות למה שקורה בישראל. להלן הנקודות העולות מהמחקר: 1. במקום לבחון מחדש את מדיניות החיסונים כאשר הגיעו ראיות לתופעות לוואי חמורות מהם, רשות הבריאות הבריטית עשתה את אחד מהדברים הבאים: 1) לא עשתה כלום 2) שינתה או מחקה את המידע הרלוונטי מפרסומים ציבוריים 3) עשתה מאמצים רציניים כדי לשדר לציבור מסר מרגיע שהחיסונים בטוחים.

2. רשויות הבריאות חסמו כל דעה נוגדת בנוגע לבטיחות החיסונים

3. במקרים רבים ביקשו רשויות הבריאות מחברות התרופות לשנות בצורה מלאכותית את הנתונים שלהן כדי שהמידע יעמוד בקנה אחד עם רף הבטיחות

4. הישענות בצורה סיסטמתית על מחקרים מפוקפקים מבחינה מתודולוגית והתעלמות ממחקרים עצמאיים שנערכו בנושא בטיחות החיסונים

5. ניפוח קטגורי וסיסטמי של התועלת בחיסונים והפחתה בחשיבות סכנות החיסונים

6. קידמו תוכניות להחדרת חיסונים חדשים שתועלתם הרפואית מוטלת בספק לתוך מערכת החיסונים הרשמית עוד לפני שהחיסונים קיבלו אישור על בסיס ההנחה שהם לבסוף יאושרו

7. מניעה אקטיבית של מחקרי בטיחות בנוגע לחיסונים

8. מערכת הבריאות הבריטית ניצלה באופן מכוון את אמון ההורים ואת חוסר הידע שלהם במטרה לקדם תוכנית חיסונים שאינה נתמכת מדעית ושעלולה לסכן ילדים מסויימים ולגרום להם בעיות בריאותיות ארוכות טווח (SCRIBD)

"תוכנית החיסונים מנוהלת על ידי אנשים חסרי אחריות שהכסף עומד לנגד עיניהם. הם מציגים עצמם כמגינים על בריאותו של הדור הצעיר, בעוד שבמשך 30 השנים האחרונות הם גרמו לילדים נזק רב יותר מכל המחלות שהם ניסו להכחיד". (ד"ר ראסל בליילוק – "גילויים על רפואה ותזונה" – עמ' 161)

תגובת הבלוג:

המחקר מראה אכן בעיות בהתנהלות הגורמים הבריטיים, בעיקר בקשר עם חיסון ה-MMR. מצד שני מראה שרשויות בריאות אחרות נהגו באופן שונה וכמצופה אפילו על ידי החוקרת– הקנדים, היפנים והסקוטים. אז כך שלא ניתן להכליל מהניסיון הבריטי לכל העולם. 

המחקר שלא התקיים

אחרי 60 שנות חיסונים בעידן המודרני, אלפי מחקרים (שהרבה מהם מומנו על-ידי יצרניות התרופות), מיליארדי דולרים שהוצאו ועוד יותר מכך שהורווחו, אתם יודעים איזה מחקר לא נערך עדיין? מחקר השוואתי שישווה את בריאותם ארוכת הטווח של ילדים מחוסנים מול זו של לא-מחוסנים – המחקר שלא נערך מעולם – וגם לא ייערך. 60 שנות חיסונים בעידן המודרני, עשרות אלפי מחקרים בתחום, ומחקר אחד מתבקש שמעולם לא נערך. מוזר לא? אגב, עוד מחקר שעוד לא התקיים הוא זה שבודק את בטיחות השילוב בין החיסונים (להזכירכם, עשרות מנות חיסון שונות ניתנות לילדינו היום)

תשובת הבלוג:

אתם יודעים למה לא התקיים כזה מחקר? ובכן כי זה לא אתי! כן מתקיימים מחקרים על חיסוניות ובטיחות של כל חיסון אל מול כאלה שלא קיבלו אותו (אבל לא כל החיסונים מול מניעת חיסונים מאחרים). ויש כמובן את נתוני התחלואה הגלובליים המראים על יריד במחלות שניתן להם חיסון. ישנם לא מעט מחקרים שלא מתבצעים כי זה לא אתי. גם מחקרים שמשווים בין פלצבו לתרופה הרבה פעמים מפסיקים את הזרוע של הפלצבו אם התרופה מראה יעילות משמעותית יותר וכל החולים מועברים לתרופה, למה? כי זה לא אתי מבחינה רפואית למנוע מהם את האפשרות לשפר את מצבם הבריאותי.

אבל אפשר להסיק על הדברים מהשוואת עולם מערבי שהתחסן קודם למחלות לעומת עולם שלישי שלצערנו לא תמיד התחסן, ולראות את נתוני התחלואה.

לגבי המחקר השני, כאן אני רק משער, ואשמח אם רופאים או בעלי ידע ספציפי יסייעו לי. לרוב חיסונים חדשים נבדקים על ילדים מחוסנים בחיסונים אחרים, כך שמראש נתוני הבטיחות מכילים את החיסונים האחרים שכבר ניתנו לילדים בשגרה. וכאשר הופכים חיסון שמשלב כמה מחלות כן עושים ניסויים – הנה למשל הנתונים של ה-CDC  על חיסון ה-DTAP

אפרופו גם עובדה זו מתייחסת לכלל ההתחסנות ולא ספציפית לחיסון הפוליו, אז אם אינכם רוצים לחסן כלל, כנראה שזה רלוונטיים.

אז הנה לכם, מה נשאר מ-14 עובדות וסיבות על החיסון?

ציטוטים מ-2004, או של מתנגדי חיסונים עקרוניים ולא רק נגד החיסון החי מוחלש מפוליו, סקרים וקבוצות של פייסבוק, מחקר על התנהלות רשות הבריאות האנגלית, ומידע על הודו שהמצב שם שונה בתכלית.

 

 


15 thoughts on “14 סיבות של אתר "פרויקט אמת ברשת" – ניתוח ביקורתי”

  • 1
    משתמש אנונימי (לא מזוהה) on אוגוסט 22, 2013 הגב

    הי! בנוגע לשיתוק הילשים שעלה בשיעורו בהודו – יש תשובה –
    http://www.thehindu.com/opinion/lead/polio-free-does-not-mean-paralysis-free/article4266043.ece
    הכתבה הזו בהינדוסטן טיימס מספקת הסבר מעניין – משנת 2004 החלו בהודו בתכנית דיווח קפדנית מאוד וכל מקרה של שיתוק רפה מדווח. כמו כן מדווחים מקרים שבעבר לא היו מוגדרים כשיתוק חד רפה כמו –

    The programme in India had taken a much broader interpretation of what would qualify as an AFP case than other countries have. Although facial paralysis would not be part of a standard definition of AFP, it was included in that definition for India. Other similar examples were diseases like meningo-encephalitis, Bells palsy, post-diphtheria polyneuritis and spinal muscular atrophy. Data had shown that broadening the case definition led to the detection of some polio cases that would have otherwise been missed, the WHO Country Office noted.

    שיתוק של עצב הפנים – בעיה נפוצה למדי שאין כל קשר בינה לבין שיתוק רפה חד נכנס להגדרה, ועוד.

    בהמשך הכתבה הם מדברים על מחקר שנעשה וראה שבחלק מהמקרים היו אנטרווירוסים אחרים מחוללים של השיתוק.

    בנוסף, חשוב לזכור את סינדרום פוסט פוליו שיכול לתקוף שיעור גדול מהמבוגרים שסבלו מפוליו בילדותם. בלי הדבקות מחודשת בפוליו.
    בקיצור – טיעון מופרך לחלוטין.

    • 2
      urigoren on אוגוסט 22, 2013 הגב

      תודה. לא היכרתי.

  • 3
    משתמש אנונימי (לא מזוהה) on אוגוסט 22, 2013 הגב

    "במה הואשמה (והודתה) GSK –

    1. קידום מכירות של התרופה נוגדת-הדיכאון פקסיל (Paxil) לפציינטים מתחת לגיל 18 ללא אישור מתאים מה-FDA.
    2. פרסום והפצה של מאמר מטעה (ביודעין) בירחון רפואי, שכלל נתונים מסולפים על יעילות התרופה פקסיל בטיפול בדיכאון של מתבגרים.
    3. קידום הפקסיל באמצעים לא-אתיים (ארוחות ערב, חבילות ספא וכו').
    4. תשלומים של מיליונים לרופאים עבור קידום מכירות של התרופה וולבטרין (Wellbutrin) לשימושים לא-מאושרים (off-label), למרות שהחברה לא ערכה שום ניסוי שהוכיח שהתרופה יעילה ובטוחה לשימושים אלו.
    5. הסתרת נתונים הנוגעים לבטיחות התרופה אבנדיה (Avandia) מה-FDA, שמאוחר יותר (עם היוודעם) הביאו להוספת אזהרה חמורה לעלון התרופה לגבי שיעור מוגבר של התקפי לב שהיא גורמת.

    חשוב להבין:
    לא מדובר בחריגות קלות של GSK מנהלים תקינים
    אלא בהונאה מכוונת לצורך הגדלת המכירות של תרופות
    שבחלק מהמקרים החברה ידעה שהן מסוכנות:
    אבנדיה – העלתה באופן ניכר את הסיכון להתקפי לב ולמוות
    וולבטרין – גרמה להתאבדויות ופגמים בעוברים
    פקסיל – גרמה להתאבדויות בקרב בני נוער וצעירים

    GSK יצאה בזול. איש מעובדיה לא הושם מאחורי סורג ובריח.
    אבל זו הבעיה של האמריקאים. הבעיה שלנו היא שאותה
    חברה ממש מייצרת את חיסון הפוליו, שלא נבדק ולא נוסה."

    מבחינתי זה טיעון מכריע כנגד החיסון

    • 4
      urigoren on אוגוסט 22, 2013 הגב

      ידידי,
      כפי שאמרתי, הדברים אכן קרו. אבל צא ולמד, אם זה השיקול שלך כמעט לכל חברת תרופות לצערי הרב יש קופת שרצים כזו או אחרת…וגם להרבה מאוד תאגידים אחרים. אתה קונה חלב? בעבר תנובה שמה בו סיליקון. אתה קונה בשר? ראית את התחקיר של ערוץ 10. אתה קונה אקמול? נגד טבע מתנהלת תביעה באשר לניהול לא תקין של ניסויים בתרופה שלה.
      בקיצור, אני מסכים איתך שזהו כתם משמעותי ביותר על האמינות של החברה.
      אם זאת המשפט האחרון שלך פשוט לא נכון.
      החיסון הזה נבדק ונוסה ומסופק לארגון הבריאות העולמי. אני מפנה אותך לפוסט הקודם שלי.
      ועוד, אתה חיסנת הילדים בחיסוני השגרה?

      • 5
        משתמש אנונימי (לא מזוהה) on אוגוסט 22, 2013 הגב

        כן. חיסנתי את ילדי ב"חיסוני השגרה" אך אין בכך בכדי להסיק שכך עלי לפעול לגבי כל חיסון. עלי לחזור ולשקול מחדש כל החלטה לגבי כל חיסון. אם היו מובאים לידיעתי טיעונים מהסוג שהובא לעיל, ייתכן ולא הייתי מסכים גם לחיסוני השגרה.

        ועוד דבר, המשפט שלי היה "מבחינתי זה טיעון מכריע כנגד החיסון" עם דגש על *מבחינתי*
        לכן איני מקבל את האמירה שלך "המשפט האחרון שלך פשוט לא נכון."
        אנחנו אנשים חושבים שמשתדלים לקבל את ההחלטה הכי טובה עבור הילדים שלנו, אנחנו לא עדר מוסט שנוהה אחרי תיאוריות קונספירציה ממש כםי שאיננו נוהים העוורים אחרי הצהרות משרד הבריאות.
        ההחלטה אינה פשוטה ויש לה מקום גם אם אינך מסכים איתה.

        • 6
          urigoren on אוגוסט 22, 2013 הגב

          התכוונתי למשפט שמדבר על החיסון ולא לעניין העובדה המכריעה שלך.
          ואתה יודע כמה חיסונים מחיסוני השגרה מיוצרים על ידי GSK?

          • 7
            urigoren on אוגוסט 22, 2013

            אני מאוד מסכים עם בדיקה, בדיקה מעמיקה. אך ראה את הטיעונים המרכזיים של המתנגדים, ערבוב של עובדות מתאריכים שונים ללא ציון…זה נראה לך מידע רציני? צריך לבדוק מי הם המקורות, מה רמתם ועוד…

        • 8
          urigoren on אוגוסט 22, 2013 הגב

          ועוד אומר, את כל הנתונים שאוספים ברשת מומלץ מאוד להצליב מול רופא הילדים…כי לפעמים וגם אני עושה את זה, המידע הוא מאוד טכני, רפואי ומורכב וקשה להבין ממנו את העיקר ואת החשיבות

      • 9
        משתמש אנונימי (לא מזוהה) on אוגוסט 22, 2013 הגב

        הבעיה העמוקה יותר שעולה כאן היא בעייה של משבר אמון.
        בשנים האחרונות עברתי תהליך של שחיקת אמון ואני כבר לא סבור שטובתי וטובת בני משפחתי היא בעדיפות עליונה מעל לכל שיקול כלכלי, פוליטי או אחר.

        בכל צומת החלטה, הכי קל לנו להחליט על פי ברירת המחדל שלנו, כלומר החלטה שאינה ברירת המחדל דורשת השקעת אנרגיה. בעבר, ברירת המחדל שלי בנושא חיסונים הייתה – לחסן. היה צורך בשכנוע רציני כדי שלא אחסן.
        היום, לאחר משבר האמון, ברירת המחדל השתנתה ל- לא לחסן.

        שורת הדוגמאות שהבאת בתגובתך הראשונה רק ממחישה את הגורמים למשבר האמון הזה.
        אני לא מאמין שטובתי וטובת משפחתי נמצאת בעדיפות עליונה אצל ראש הממשלה, לא אצל שר האוצר, לא עבור ה FDA ובטח לא עבור חברת GSK.

        זה עצוב אך זו המציאות.

        במסגרת הזמן העומד לרשותי אני מנסה לנתח את העובדות. לא תמיד אני מגיע עד לדקויות של נכונות התאריכים. בכל זאת, אני משתדל להכריע על סמך התמונה שביכולתי לבנות ובהנתן שברירת המחדל שלי היא לא לחסן, לא השתכנעתי.

        אין בכל כדי לגרוע מהערכתי הגדולה מאוד לך ולמאמץ המשמעותי שאתה משקיע בניסון לעשות סדר בדברים מתוך אמונתך הכנה במערכת. אני אומר זאת ללא שמץ ציניות וביקורת.

        • 10
          urigoren on אוגוסט 22, 2013 הגב

          אני לא מאמין במערכת. אבל המדע של החיסונים הוא באמת ברכה לאנושות. יש לי הרבה ביקורת על מוסדות השלטון וגם על פעולות אך אני מנסה חהסתמך על מקורות אמינים מחבב קונספירציות.

  • 11
    משתמש אנונימי (לא מזוהה) on אוגוסט 22, 2013 הגב

    "שימו לב במה הואשמה (והודתה) GSK –

    1. קידום מכירות של התרופה נוגדת-הדיכאון פקסיל (Paxil) לפציינטים מתחת לגיל 18 ללא אישור מתאים מה-FDA.
    2. פרסום והפצה של מאמר מטעה (ביודעין) בירחון רפואי, שכלל נתונים מסולפים על יעילות התרופה פקסיל בטיפול בדיכאון של מתבגרים.
    3. קידום הפקסיל באמצעים לא-אתיים (ארוחות ערב, חבילות ספא וכו').
    4. תשלומים של מיליונים לרופאים עבור קידום מכירות של התרופה וולבטרין (Wellbutrin) לשימושים לא-מאושרים (off-label), למרות שהחברה לא ערכה שום ניסוי שהוכיח שהתרופה יעילה ובטוחה לשימושים אלו.
    5. הסתרת נתונים הנוגעים לבטיחות התרופה אבנדיה (Avandia) מה-FDA, שמאוחר יותר (עם היוודעם) הביאו להוספת אזהרה חמורה לעלון התרופה לגבי שיעור מוגבר של התקפי לב שהיא גורמת.

    חשוב להבין:
    לא מדובר בחריגות קלות של GSK מנהלים תקינים
    אלא בהונאה מכוונת לצורך הגדלת המכירות של תרופות
    שבחלק מהמקרים החברה ידעה שהן מסוכנות:
    אבנדיה – העלתה באופן ניכר את הסיכון להתקפי לב ולמוות
    וולבטרין – גרמה להתאבדויות ופגמים בעוברים
    פקסיל – גרמה להתאבדויות בקרב בני נוער וצעירים

    GSK יצאה בזול. איש מעובדיה לא הושם מאחורי סורג ובריח.
    אבל זו הבעיה של האמריקאים. הבעיה שלנו היא שאותה
    חברה ממש מייצרת את חיסון הפוליו, שלא נבדק ולא נוסה. "

    מבחינתי די בדברים האלה כדי להניא אותי מהחיסון

  • 12
    עופר on אוגוסט 22, 2013 הגב

    למה אתה מתייחס להסרה של זן 2 מהחיסון כבטוחה לחלוטין? האם החיסון המעודכן שכולל את ההסרה של זן 2 ניתן כבר ברחבי העולם? ואם כן מה אחוזי התחלואה מהחיסון?

    • 13
      urigoren on אוגוסט 23, 2013 הגב

      אין לי נתונים על מקרי השיתוק כתוצה מהחיסון. אבל החיסון ניתן בעולם כבר מאז 2009

    • 14
      urigoren on אוגוסט 26, 2013 הגב

      1. אני אישית לא קובע. אבל ממה שהצלחתי לקרוא, זן 2 הוכחד ולכן לא היה בו צורך בחיסון נגדו. הבנתי עוד שהוא נחשב לזן שהיה יותר פעיל בשיתוק לאחר חיסון ולכן הוצאתו נחשבה למשפרת. 2. לפי מיטב הבנתי ניתנו מיליוני מנות מהחיסון מאז 2009 ברחבי העולם. אני לא חושב שנתוני הבטיחות השתנו באופן משמעותי. 3. שים לב תמיד אילו נתונים אתה מסתכל, כי במדינות עולם שלישי הוא ניתן ללא חיסון מומת לפניו וזה ככל הנראה משנה, כי לפי ארגון הבריאות העולמי במדינות שעברו לחסן במומת לפני מוחלש לא דווחו מקרים של שיתוק כתוצאה מזן חיסון

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *