תהיות בעקבות מעבר המידע בין קופות החולים לבתי החולים וחזרה

אינני נמצא על רשימת התפוצה של הודעות לעיתונות של משרד הבריאות, זו אינה טרוניה, אבל זה מנע ממני לכתוב פה כחדשה את העובדה שמשרד הבריאות החל לחבר את נקודות הטיפול הרפואי בנו ברשת מידע שתתן לרופא המטפל בכל נקודה לדעת מה עבר עליכם במקומות אחרים. יש לכך חשיבות אדירה, ואפשרות לשפר את איכות הטיפול בכם, לחסוך בדיקות מיותרות ולשפר את רציפות הטיפול בין בתי החולים למרפאות הקהילה, ולחסוך למטופל את תפקיד השליח בין הצדדים. אבל לפעמים לזמן יש יתרון, כעת מופיע באתר משרד הבריאות כי החוזר הוקפא, ומעניין לדעת מה המשמעות.

המערכת הנוכחית, כך למיטב הבנתי, ואם זיכרוני אינו מטעה אותי גם כך אמר מנכ"ל משרד הבריאות בעת היכנסו לתפקיד, מחליפה את חזון התיק הרפואי הלאומי. למה היא מחליפה כי בעצם היא יוצרת תיק רפואי לאומי וירטואלי, ומייתרת את הצורך בתיק אחד, כי כל מטפל בכל נקודה, אם יש לו הרשאה, בעצם נגיש לתיק הרפואי שלכם. יש לכך גם יתרונות, כי זה חוסך את הצורך לאפיין תיק אחד, להתמודד עם כל השינויים שזה מציב למערכות מידע ותיקות שכבר קיימות, והצורך לאחד את כל הקריטריונים ביניהן.

אם לתקצר את מה שפרסם משרד הבריאות, הרשת החדשה היא רשת מבוססת אינטרנט, אך היא סגורה ונפרדת, המאפשרת מעבר מידע בין כל המוסדות הרפואיים שהוגדרו בחוזר – קופות, בתי חולים, צה"ל ומוסדות אחרים המספקים טיפול רפואי (אני מניח מרפאות ומכונים שונים). המערכת מהווה מעין גשר מידע כך שכאשר רופא מכניס שם מטופל ומאמת אותו הוא יכול לקבל אליו מידע מכל נקודות הקצר המייצרים תשובה לשאילתא. בתום השימוש המידע מתפוגג מנקודת הקצה של הרופא אך המידע ממשיך להישמר היכן שהיה. לכל בעל תפקיד רפואי רמת הרשאות שונה ומותאמת לצרכים שלו.

רשת של מידע

בנוסף מדובר במערכת שאזרחי המדינה הוספו אליה אוטומטית, אבל הם רשאים לבקש שלא להיות חלק ממנה, והם גם רשאים לבקש שחלק מהמידע בתיק שלהם לא ישותף במערכת. גם לרופא המטפל יש אפשרות לסמן חלק מהמידע שהוא מזין ככזה שלא ישותף במערכת. כמו כן מספר פריטי מידע ספציפיים נשארו מחוץ לשיתוף – בעיקר אבחנות פסיכיאטריות ו-HIV.

התועלות של רשת כזו הוא כמובן משמעותי,  היכולת של רופא לקבל היסטוריה רפואית מתועדת ואמינה היא קריטית להצלחת הטיפול ולהמשכיות שלו. רבות מהטעויות הרפואיות והטיפול הלקוי נובע מפערי מידע. עד עתה החולה היה השליח המחבר בין כל הצדדים, ועליו הוטלה המשימה לעדכן את הרופא בהיסטוריה הרפואית שלו, בטיפולים ובתרופות שהוא מקבל. יש פעמים ששליחות זו הביעה עמה תקלות, בדומה למשחק שכולנו מכירים "טלפון שבור". מסמכים לא תמיד נשמרים, תרופות לא תמיד נזכרות ונגישות של האדם אל תיקו הרפואי היא נמוכה יחסית ועל כן מעבר המידע בעייתי. במקביל גם השחרור לקהילה מבין החולים לא תמיד מביע עמו את כל המידע, ולכן לחיבור הממוחשב חשיבות אדירה.

התהיות שלי נוגעות לכמה נקודות:

1. במקביל ליכולת המאוד ראויה הזו של מעבר מידע מלא בין ספקי הבריאות השונים, עדיין במעבר בין קופות כמות המידע המועבר היא מזערית יחסית. אם ניתן לייצר כזה מעבר למה לא לאפשר העברה של כל התיק הרפואי במלואו מקופה לקופה. כיום המידע שעובר יחסית מצומצם.

2. אם כבר יצרו מערכת שמאפשרת יצירת מידע מתפוגג למה לא להרחיב אותה גם למטופל עצמו? הרי בסוף זה התיק שלנו. אני מניח שיש טיעונים שונים של אבטחת מידע ופרטיות, אבל העניין צריך להיות בסדר העדיפויות.

3. למה אבחנות כמו HIV או מחלות פסיכיאטריות הוחרגו, יש להן חשיבות גבוה לטיפול בחולים מסוימים, אני מבין את הרגישות, אבל יש לכך השפעה כל כך דרמטית על טיפול בכל מיני אירועים שלטעמי זו חובה.

4. מעניין יהיה לחקור מה קורה לבדיקות  ולטיפול בבתי החולים בעקבות השקיפות הזו של המידע, וכמה בדיקות אם בכלל נחסכו, או האם הייתה ירידה בטעויות בטיפול.

בסופו של יום מדובר במהלך חיובי, כי בסוף מידע הוא קריטי. ואסיים עם קטע וידאו של e-Patient Dave על נושא של מידע רפואי ונגישותו.

 

 


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.