מינכהאוזן 2.0

הסינדרום הקרוי על שמו של הברון מינכהאוזן מוכר לרבים,  כך ניתן להניח. הלוקים בסינדרום הזה מזייפים בעיות רפואיות ואף פוצעים את עצמם על מנת לזכות בתשומת לב טיפולית מהסובבים אותם, מרופאים וצוות רפואי ובכלל (להרחבה באתר מכבי). אך מסתבר שהאינטרנט, כמו בדברים אחרים, מצא לו דרך להשתחל גם לסינדרום הזה, וכבר מזה זמן שהוגדרה תסמונת "מינכהואזן באמצעות האינטרנט". בספירה הגוגלית בעברית אין הרבה איזכורים לבעיה, אך היא קיימת.

מינכהאוזן באמצעות אינטרנט

התסמונת זוהתה לראשונה על ידי הפסיכיאטר מרק פלדמן כבר בשנת 1998, ובשנת 2000 קיבלה את שמה "מינכהואזן באמצעות האינטרנט" אך היא טרם הוכנסה להגדרות הרשמיות של מחלות הנפש (DSM). אנשים הלוקים במחלה הקשה משתמשים בכלים האינטרנטיים השונים, חדרי צ'ט, פורומים, קבוצות תמיכה ואף רשתות חברתיות על מנת לקבל אמפטיה ותמיכה תוך שהם מזייפים בעיה רפואית או מצוקה קשה ומשתפים באופן מפורט את כל הסובבים. יש אף כאלה שנודע כי זייפו את מותם, העלו פוסטים של סיום ונהנו לראות את ההמולה סביב כך. מה שנקרא, לקחת רחוק את המשפט: "השמועות על מותי".

כבר בסוף שנות ה-90 תיארה דניס גריידי, במאמר בניו יורק טיימס את התופעה. היא תיארה כמה סיפורים, בהם של נזיר שסיפר כי בשל העובדה שנדר את נדר העוני, לא הסתייע בידו לקבל טיפול עבור גידול סרטני מתקדם שלקה בו, והוא מתמודד עם המוות לבד ובפחד. או סיפורה של בת 23 שאושפזה עם הפרעת אכילה ולקתה בשבץ, או נערה צעירה המתאבלת על מות תינוקה שנולד בטרם עת וכעת ילדה תינוק קטן אף יותר. כל אלה השתחלו כבר אז לפורומים של חולים וסחטו דמעות רבות, קריאות עידודף והיפנטו את הסובבים בקשייהם.

סיפורה של מנדי

סיפורה מנדי ווילסון, בת ה-37, החל בעת שאובחנה בלוקמיה, זמן קצר לאחר שבעלה נטש אותה ואת בתה בת החמש לנפשן. בשל הטיפולים הכימותרפיים הקשים שעברה נפגעה מערכת החיסון שלה והכבד נפגע גם כן באופן כה חריף, עד שלקתה בשבץ מוחי ולקתה בקומה. את תקופת ההתאוששות עברה באשפוז במהלכו, כך על פי תיאוריה,  האחיות התייחסו אליה באופן מחפיר ואלים, משאירות עליה סימנים כחולים וצלקות.

מנדי, סיפרה ועברה את כל התהליך יחד עם קהילה תומכת ורחבה מכל קצוות העולם, כאשר חבריה הקרובים בקהילה מפיצים כל עדכון שלה, ומספקים לה תמיכה רבה. היא התחברה אל כל אלו בקהילת אמהות הנקראת Connected Moms  ושם הנשים התרגשו עד מאוד.

מנדי תחזקה התחזות מרשימה, כאשר היא מתחזה גם לשני חברים שלה, תוך שהיא מאמצת לכל אחד סגנון כתיבה שונה, מאמצת שגיאות כתיב המתאימות גם למי שסבלה משבץ ועוד. אחת הנשים שהתחברו מאוד לסיפור קורע הלב, היא גם זו שחשפה את ההתחזות – שמה היה דון מיטשל, והיא הקדישה שעות רבות בליווי מנדי בכל צרותיה, ומכאן הכעס הרב שלה כאשר גילתה שהכל בדיה. דון כועסת על מנדי שגזלה שעות כה רבות מחייה עבור כלום. שעות שיכלה להקדיש לבעלה ולילדים.

סיפורה של מנדי מצטרף לסיפורים נוספים, שחלקם סופרו ברחבי העולם בעיתונים שונים. בישראל, ישנו את סיפורה של מרגלית שחם, שהתחזתה לחולת סרטן וסחטה את אהדתם של חברי הרשת דה מרקר קפה שאף תרמו לה 22 אלף שקלים לצורך טיפולים בה. היא הואשמה לבסוף במרמה.

תסמונת מינכהואזן  היא מחלה קשה, מניכהואזן באמצעות האינטרנט, מוכיח אם ניתן לומר זאת, כי לתמיכה הניתנת באינטרנט יש ערך משמעותי, והיא מאפשרת אכן נחמה ורצון טוב, ומראה כי לנפש האדם יש גם "יכולות" מרתקות. אינני שותף לתפיסה שמוצגת למשל בפתיחה של ויקיפדיה, שהתסמונת הופכת קלה יותר בגלל הזמינות של מאמרים און ליין המספקים את כל התסמינים וכו', מינכהאוזן היה שם קודם, רק שעכשיו התמיכה משנה את מיקומה. יש לומר שאולי זה אף יותר פשוט, ופחות מסוכן. יכול להיות שיותר אנשים מתחזים, רק שאני לא בטוח שכולם יפלו להגדרה הקלינית.

אם מעניין אתכם לקרוא עוד:

סיפור ישראלי על התחזות בפורום הריון ולידה (תודה לדניאל גבירצמן)

האתר של ד"ר פלדמן

מגזין ווירד