מחשב העל ווטסון סיים ללמוד רפואה (לפחות חלקים)

מחשב העל של IBM  ווטסון סיים את לימודיו בנושא סרטן ריאות וכעת תימכר אפליקציה היכולה לסייע לרופאים למצוא טיפול למחלה הן בסרטן והן בטיפול רפואי אחר. כבר בעבר כתבתי על ווטסון כמי שמביא תקווה גדולה לרפואה. את תהליך הלימוד שלו החל מחשב העל לפני שנה כתוצאה משיתוף פעולה בנפרד של IBM עם המבטח וולפוינט ועם מרכז הסרטן סלואן קטרינג בניו יורק. לדברי הגופים שפרסמו הודעה משותפת לעיתונות, המורכבות של הטיפול הרפואי, בעיקר במחלת הסרטן, גורם לאחד מכל חמישה מטופלים לקבל טיפול לא נכון או תרופה לא נכונה כיום.

2 מיליון דפי מידע

בתקופת לימודיו בניו יורק עיכל ווטסון אלפי שעות לימוד מאת אונקולוגים שלימדו אותו על תהליך העבודה וטיפול בחולים. מעבר לכך עיכל ווטסון מעל 600,000 פיסות של ראיות רפואיות וכ-2 מיליון דפי מחקר מ-42 ג'ורנלים רפואיים שונים.  כעת לווטסון יש את היכול לעבור ולמיין 1.5 מיליון מקרים של חולים שונים על מנת לתת לרופא מידע התוצאות של טיפולים שונים ולהוות בסיס מידע לרפואה מבוססת ראיות.

בשנה האחרונה הרופאים בסלואן הכניסו את ווטסון לתוך המורכבות של הטיפול הרפואי, והחלו בלימודו בעזרת כ-1,500 מקרים של סרטן ריאות דרכם לימדו את המחשב לפענח את הרישומים הרפואיים, להבין את המורכבויות הגנטיות ועוד…

בנוסף, בוולפוינט לימדו את ווטסון טיפול במחלות על ידי ניתוח של 25,000 מקרים תאורטיים ועוד 1,500 מקרים מהחיים האמתיים. באמצעות הלימוד הזה מצליח ווטסון להבין ז'רגון רפואי, לפענח שפה טבעית וניתוח של הרשומות הרפואיות, דוחות המעבדה ותוצאות קליניות. בנוסף הושקעו 14,700 שעות לימוד של אחיות שלימדו באופן ישיר ואישי עם ווטסון. המחשב ממשיך את לימודיו והתמקצעותו תוך כדי עבודה עם האחיות בחיי האמתיים.

יועץ באמצעות ענן

השירותים שניתנים על ידי ווטסון מתחלקים לשירותי ייעוץ והצעות טיפול לרופאים בתחום הסרטן המבוססים על המידע הקליני והמעבדתי של החולה. ווטסון יאפשר קבלת הצעות טיפול מבוססות על ראיות רפואיות וניסיון שנצבר בסלואן. השירות אינו מצריך רכישת מחשב אלא יוכל להינתן באמצעות שירותי ענן, וכעת מתאים למתן הצעות טיפול אישיות לחולי סרטן ריאות.

המוצר השני שווטסון יכול לספק הנו מעקב אחר טיפולים והתאמת טיפול בצומת שבין המבטח החולה והרופא. ווטסון יכול להציע הצעות טיפול מבוססות ראיות שעומדות בתנאי הביטוח ולהקל על התקשורת בין הרופא, החולה והמבטח. בימים האחרונים דיווחה העיתונאית רוני לינדר גנץ  בעיתון דה מרקר על הגברת הפיקוח של שירותי בריאות כללית וזאת על מנת ליצור חיסכון ולמנוע טעויות, ווטסון יוכל לתת מענה יעיל במיוחד של בקרה ועמידה בנהלים וחיובים של קופת חולים.

"תעשיית הבריאות חייבת להניע שינוי באמצעות חדשנות, תוך רתימת הטכנולגיות המתקדמות שבסופו של דבר יועילו לצרכן של שירותי הבריאות" מסביר לורי בר, סגן נשיא בכיר לעסקים מתמחים וטכנולוגיית מידע בוולפוינט. "אנו מאמינים שהמידע, הידע ורשת השירות הנרחבת שלנו, בשילוב עם טכנולוגיה של ווטסון והמומחיות של סלואן קטרינג בסרטן יכולים לגרום לשינוי המיוחל" הוא הוסיף.

חולים לא אוהבים שרופאים מתייעצים עם מחשבים

התקווה הגדולה שמביא עמו ווטסון נתקל  בימים אלה במחקר חדש שפורסם לאחרונה שמצא כי חולים פחות מעריכים רופאים שמתייעצים עם מערכות תומכות החלטה (למשל, ווטסון) לעומת רופאים שמתייעצים עם רופא עמית. על פי המחקר שפורסם בג'ורנל Medical Decision Making, ונערך על ידי חוקרים מאונ' מיזורי נמצא כי חולים העריכו פחות רופאים שהתמשו בכלים תומכי החלטה דיגיטליים לעומת רופאים שלא השתמשו במערכות אלו. יתרה מזו, על פי החוקרים חור הערכה לא נבע מעצם הצורך בהתייעצות חיצונית שכן התייעצות עם רופא עמית לא התקבלה בצורה כזו.

השוני בין גורם ייעוץ אנושי לכזה שאינו אנושי מרמז על כך שהחלק מהחשש של החולים הוא שהמערכות הממוחשבות יגזלו זמן לשיחה פנים אל פנים עם הרופא. למרות זאת חלק מהמערכות הללו מאפשרות לרופא להסביר באופן יעיל יותר בעיות לחולה וזאת באמצעות גרפים ועוד..

לטענת החוקרים חוסר הערכה זה או תפיסת מקצועיות נמוכה יותר עלולה להוביל לאי מילוי המלצות של הרופאים. עם זאת באותו מחקר גילו הרופאים שכאשר נעשית  טעות רפואית, אצל רופאים שהשתמשו במערכת הואשמו פחות (המחשב אשם).

ובכן, הנה לנו הבעייתיות של רפואה, כיצד דברים שנתפסים מצד אחד הכרחיים ומשפרי רפואה, עלולים להיתפס שליליים מסיבות שונות. ולכן לא תמיד עצם העובדה שרעיון הוא טוב מספיקה וזה ההבדל בין סטארט אפ או טכנולוגיה צרכנית רגילה לכזו שיש לה תפקוד רפואי.

אז מה דעתכם? מערכות תומכות החלטה – בעד או נגד?