דוח חברת המחקר IMS: חברת התרופות חייבות להעמיק פעילותן ברשתות החברתיות

חברת המחקר הגלובלית IMS פרסמה בתזמון יחסית מרשים  (בצמוד להודעת ה-FDA על הנחיות לפעילות שכזו) דוח חדש על פעילות חברות התרופות ברשתות החברתיות. מן הדוח הנקרא: Engaging Patients through Social Media  עולה תמונה שאינה מפתיעה את העוסקים בעניין, אך בהחלט מצביעה על הפער הגדול בין יצרני התרופות ליצרני מוצרים אחרים בפעילות במדיה החברתית. על פי הדוח למחצית מ-50 החברות היצרניות הגדולות בעולם יש ערוץ שלהן באחת מהרשתות החברתיות : פייסבוק, יוטיוב וטוויטר. עם זאת רק ל-10 מתוכן יש ערוץ פעיל בכל שלוש הרשתות. עורכי הדוח קוראים לחברות להתעורר ולהגביר ולהעמיק את פעילותן ברשתות החברתיות.

IMS הנה חברת מחקר המתמקדת בין היתר בעול הבריאות ומבצעת בו מגוון מחקרים, כאשר המפורסמים שבמחקריה הם אלה הדומים בעיקרם למחקרי נילסן לעולם התרופות, קרי הערכת היקף מכירות ונתחי שוק של תרופות. החברה נחשבת למקור מידע אדיר לשוק התרופות, והייתה נוכחת באופן משמעותי בישראל עד לפני כמה שנים אז החליטה להפסיק ולעשות מוניטורינג של נתוני מכירת התרופות בישראל.

על מנת לבנות את הדוח עקבה החברה אחר הפעילות של החברות ברשתות שצוינו ומעלה ויצרה 3 מדדים על מנת להעריך את רמת הפעילות ועומק הפעילות. המדד הראשון הוא כיסוי (Reach) קרי לכמה חשיפה הגיעו הערוצים – כמה אנשים נחשפו לערוץ שחושב על ידי מספר הלייקים, תגובות ושיתופים. השני הוא רלוונטיות (Relevance) שנמדדה על בסיס כמות השיתופים של תוכן שמוצאו מהעמודים. השלישי הוא מערכות יחסים (Relationship) המבוסס על כמות האינטראקציות סביב נושא ספציפי. על בסיס שלושת המדדים הללו דורגו החברות השונות.

http://www.youtube.com/watch?v=MfA11HcnVpU&list=PL8-vak4dwPlDGgc_NmVKz27-ugJnn3iTN&feature=share

ואלו הממצאים המרכזיים שנמצאו במחקר, כך על פי IMS:

1. 23 מתוך 50 החברות הגדולות בעולם פעילות ברמה זו או אחרת במדיה החברתית. מרבית החברות משתמשות במדיה חברתית יותר כמגפון ופחות ככלי לשיחה עם המטופלים. הם בעיקר מפרסמות נושאים ככלי הפצה. דווקא החברות הקטנות יותר, באופן יחסי, ואלו שעוסקות גם במוצרי צריכה בריאותיים מבצעות יותר שיח עם הגולשים ויותר אינטראקציה. על פי המדדים שצוינו מעלה במקום הראשון בין החברות דורגה ג'ונסון&גונסון עם ציון משולב של 70. הפער בינה לבין האחרים משמעותית כי ה-9 הנוספות בעשרת המקומות הראשונים השיגו ציונים שנעים בין 9-25 בלבד. עוד מציינים ב-IMS כי החברות בגודל בינוני כגון בורינגר אינגלהיים, UCB ונובו נורדיסק עושות עבודה טובה לפחות אם לא יותר מחברות התרופות הגדולות יותר.

2. הרגולטור פעיל יותר מהחברות – אחד הדברים המעניינים שנמצאו הם שדווקא הסוכנויות שאחראית על הרגולציה של התרופות פועלות ברשתות החברתיות באופן נרחב ומוצלח הרבה יותר מחברת התרופות. ה-FDA פעיל במגוון ערוצים כאשר ערוץ הפייסבוק שלו פעיל במיוחד. הרשות האירופאית לרגולציה על תרופות ה-EMA פעילה ביותר בטוויטר והשיגה ציונים משמעותיים במדדים השונים. מכאן למדים ב-IMS שהרגולטורים הבינו באופן מלא את החשיבות של ערוצי התקשורת הללו. גם בישראל ניתן לציין כי למשרד הבריאות עמוד פייסבוק פעיל ושוקק.

http://www.youtube.com/watch?v=TP5M5NvlPww&feature=share&list=PL8-vak4dwPlDGgc_NmVKz27-ugJnn3iTN&index=5

3. וויקפדיה – מסתבר שהוויקיפדיה הוא המקור החשוב והמבוקר ביותר על ידי מטופלים ורופאים בנושא מידע בריאותי. על פי נתוני IMS נמצא כי בשנה האחרונה נספרו 1.9 מיליון ביקורים ב-100 הערכים הבריאותיים המובילים באנגלית. נמצא עוד כי דווקא במחלות נדירות בהם מקורות המידע מוגבלים זוהתה פעילות גבוה יותר. החוקרים בדקו 50 עמודים מרכזיים על מחלות ומצאו קשר משמעותי בין הביקורים בדפי הוויקיפדיה לבין הצריכה של תרופות, כאשר ברור כי הכניסה לוויקיפדיה היא חלק ממסעו של החולה אל הטיפול. עוד נמצא כי אלו עמודים הזוכים לעדכונים שוטפים לרוב מפוקחים על ידי קבוצות פורמליות ובלתי פורמליות והשינויים נעשו במידע הרלוונטי מאוד לצרכן.

http://www.youtube.com/watch?v=zumRLPDmLhc&feature=share&list=PL8-vak4dwPlDGgc_NmVKz27-ugJnn3iTN&index=4

4. הגיל קובע – ב-IMS מצאו כי הגיל הוא המשתנה המכריע וכמעט היחיד בצורה שבה אנשים נכנסים למקורות מידע ברשת לפני טיפול. להשכלה, מין והכנסה לא היתה השפעה משמעותית על ההתנהגות. על פי הדוח נמצא כי בעוד אצל צעירים עד גיל 50 נעשה מחקר משמעותי טרם מתחילים לקחת את הטיפול, הרי שבקרב בני 50 ומעלה הנטייה היא להתחיל את הטיפול בטרם עושים חיפוש ומחקר במידע אינטרנטי. לדברי החברה המשתנה הזה יימוג ככל שדור ה-Y יתבגר.

להורדת נתונים וטבלאות שונות מהמחקר לחצו כאן