אנחנו לא מכונת טיורינג

זוכרים את Eliza, אותה תוכנת מחשב חמודה שידעה לשוחח עם אדם באופן טיפולי. היא ידעה לעשות זאת באופן דיי פשוט על ידי תשובות שלא הוסיפו תוכן למה שכתב בן השיח. התוכנה הפשוטה הזו, הצליחה לעבור את מבחן טיורינג. אותו מבחן שהמציא אלאן טיורינג על מנת להכריע האם יש מכונות חכמות.

מבחן טיורינג שכבר מלאו לו כ-60 שנה גרס כי ניתן על מנת לבחון האם המחשב הוא אינטליגנטי, הרי שניתן לדמיין מבחן שבו אדם אחד ידבר עם שני מחשבים – מאחורי האחד ישב אדם שיענה לו, ומאחורי השני תיעשה העבודה באמצעות מכונה. אם האדם לא יצליח להבחין בין בני השיח שלו הרי שהמחשב ייחשב כאינטליגנטי. המבחן הזה חולל ומחולל עדיין שיח אדיר על אודות האפשרות למכונות חכמות, כאלה שאולי יוכלו סוף סוף להחליף את האדם.

אני בצדו של ממציא ה- Eliza – ג'וזף וויזנבאום, שאגב המציא אותה על מנת להראות עד כמה המבחן של טיורינג לא רלוונטי ויצא כמי שיש הטוענים שחיזק אותו. בכל מקרה הוא טען, ואני כמותו, שאנו רחוקים מאוד מהיכולת של מכונה להחליף את האדם בפעולות המהותיות – בחשיבה.

אני טוען שכוח מחשובי יכול לנצח במקומות בהם נדרש מחשוב, אך זוהי רק פעולה אחת מני רבות שבן האדם מבצע במוחו. הגם שמחשבים יודעים כיום לחשוב באופן סמנטי, הרי שהם נופלים לחלוטין במבחן הפרגמטי.

בעוד שהסמנטיקה של השפה מבקשת להבין את פירושן הישיר המילים – הקשר מסמן-מסומן, הרי שהפרגמטיקה עוסקת בהקשר, ובכוונה של המבע. המשמעות למחשב היא אדירה – מכיוון שלרוב אין יכול להבחין בהקשר התרבותי, בקשר בין הדוברים, ובכל ההקשרים של השפה הטבעית.

זוכרים אולי מערכון ישן של דודו טופז,  במסגרת התוכנית פליטת פה. הוא מספר של על המשפט הכה ישראלי: "בוא הנה לך מכאן". משפט שאן מישהו אומר לכם אותו אתם ישר מבינים מה הוא רוצה. ואז הוא עושה את הפעולה הפשוטה  של תרגום לאנגלית:

"Come here go"

והנה המשפט נעלם, כל משמעותו נגרסה ונעלמה. זוהי בדיוק היכולת של האדם ושל השפה הטבעית שמחשבים אינם יכולים לשחזר.

אם כך, החלום לחשוב על היום בו הטכנולוגיה תחליף אותנו, סלחו לי, אינני שותף לו, אינני רואה בו משימה ראויה, ובכל מקרה זו אפשרות המגלמת רדוקציה של האדם וסכנה מוסרית, כמעט כמו הרצון של חלק מבני האדם לשים עצמם באותה רמה כמו הטבע – המשמעות היא שאנחנו כמו חלפים של מכונית, ואני, אני רוצה לחשוב שאנחנו יותר מזה.