תגובה להר"י: למשרד הבריאות דרוש חולה כמנכ"ל

תגובה להר"י: למשרד הבריאות דרוש חולה כמנכ"ל

מסורת היא בישראל, שמנכ"ל משרד הבריאות הנו רופא במקצועו. מסורת זו עומדת ככל הנראה להסתיים עת ימונה מנכ"ל חדש שאינו רופא, אלא כלכלן. לטענת ד"ר ליאוניד אידלמן, יו"ר ההסתדרות הרפואית במאמר שכתב באתר Doctors Only, ניהול המערכת מחייב שיקול רפואי על מנת לפעול, ובמגוון התפקידים המוטלים על מנכ"ל המשרד הידע הרפואי הוא קריטי.

עם זאת אני חושב שמה שמשרד הבריאות זקוק לו בדחיפות, הוא מנכ"ל שאת התנסותו במערכת הבריאות הוא עשה כחולה – יהיה זה חולה סוכרת, חולה בטרשת נפוצה, או במחלת מעיים דלקתית. אדם שנאלץ לחכות בתור, ולשאת עמו מסמכים מצד לצד, ומרופא למרפאה לביטוח לאומי וחזרה. כזה שחווה את הקושי של לקבל תשובה שלילית למימון תרופה שהומלצה לו, או להבין שאם לא ישתמש בביטוח פרטי הוא לא צפוי לראות בקרוב את חדר הניתוח.

ד"ר אידלמן וסגן השר ליצמן
ד"ר אידלמן וסגן השר ליצמן (ויקיפדיה)

הסיבה היא פשוטה, ההסתכלות של רופא או כל איש מקצוע על מערכת הבריאות היא הסתכלות שונה מאוד ממי שהמערכת מיועדת בעיקר עבורו – המטופל, החולה, הפציינט המבוטח או הלקוח. רופאים נמנים על צוות רפואי, פעמים רבות יש להם הטבות של עובדי המערכת, יכולת להרים טלפון לחבר מהפקולטה, או למנהל הקודם על מנת להשיג חוו"ד או תור ועוד.. זו אינה החוויה הבסיסית של המטופל, זו חוויה משודרגת, בין אם מעט או הרבה. ולכן על מנת לעשות שינוי מהותי בחשיבה – דרוש חולה.

אני לא מזלזל כלל וכלל בצורך בידע רפואי מקצועי, אני חושב שהוא קריטי ביותר, ועל כן משופע המשרד באנשי מקצועי מהמדרגה הראשונה, אך גם לתפיסת המטופל יש מקום ואת נקודת הראייה יש לשנות. כמובן שאותו מטופל יהיה בעל כישורי ניהול מעולים,  אבל תהיה לו ההבנה המשותפת לרבים במדינה על חווית המטופל.

כך הוא יוכל לטפל בהרבה מהבעיות הלא מדוברות במערכת –  היותה של המערכת בנויה על התמחות של רופאים ולא על צרכים של מטופלים, מחסור בשקיפות במידע למטופלים, חווית המטופל במרפאה או בבית החולים, הצורך להיות הגורם המקשר בין חלקי המערכת, ולפעמים גם הגורם המגשר.

מערכת הבריאות הישראלית, נמצאת בנקודה דומה (אם כי ככל הנראה במצוקה תקציבית חריפה יותר) לנקודה של הרבה מערכות בריאות בעולם – עליה מתמדת בהוצאה הלאומית לבריאות בשל הזדקנות האוכלוסייה, מחסור ברופאים, במיטות ובמשאבים רבים. אבל על מנת לשנות את המציאות, לא מספיקה רק הזרמת כסף בצינורות הקיימים, צריך לייצר צינורות חדשים – ואלה עוברים גם אצל המטופלים.

יש שיאמרו שאני נאיבי, שאינני מבין, שאני מדבר בסיסמאות. אך נראה ש"סיסמאות" אלו מתחילות להוכיח את עצמם עת הממסד הרפואי מבין שהרפואה היא אודות המטופל, עבור המטופל, ולכן עליו לקחת חלק משמעותי בה ועליה לשמוע את דברו ולהעריך את הידע הייחודי שהוא מביא עמו.  רק בימים האחרונים פרסם ה-FDA שחווית המטופל ודעתו על השימוש באביזר רפואי תהפוך לחלק מהקריטריונים לאישור אביזרים רפואיים לשיווק. כתב העתBMJ  מעסיק מבקר עמית שהוא מטופל שמעיר הערותיו על מחקרים, בכנסים רפואיים בינלואמיים מרצים מטופלים ואף עורכים סדנאות מקצועיות, ובבית החולים מאיו קליניק יש חולה המשמש פרופ' אורח ומרצה את הידע שלו לצוות הרפואי ואף משתתף בביקור הרופאים. אלו הם שבבים ראשונים של מהפכה גדולה.

כבן לאב שנלחם בעבר בסרטן אני עצמי הייתי פעמים רבות אצל המרפאה הקהילתית, הרופא ההמטולוג, שירותי בית, פיזיותרפיה ומקומות נוספים, לא כולם נמצאים במחלקה הפנימית שם נערך הטיפול. מחוויות רפואיות אחרות שלי, למדתי על הנתקים בתוך המערכת, שלא תמיד נהירים לצוות הרפואי.

ולכן, על מנת לרענן החשיבה ולהחדיר ללב המערכת את השיקולים הנוספים, ואת ההערכה לחשיבותם של המטופלים ולמעורבותם, צריך אדם שחווה את חווית החולה במערכת הבריאות.

לכתבות נוספות על ערכם וחשיבותם של מטופלים במערכת:

ראיון שלי אצל גיא זוהר ב-103FM על ועדת גרמן

האם ועדת גרמן תפספס הזדמנות מהותית

המטופלים אינם העגלה הריקה

לידיעת ועדת גרמן: הענקת ערך לחולים זו הדרך לחיזוק המערכת


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *