עולם הבריאות משתחרר מהכבלים

לפני כשבועיים נערכה בישראל אולימפיאדה, ואתם לא ידעתם. כן. לטעמי כנס ILSI biomed שהוא הכנס השנתי של איגוד חברות מדעי החיים בישראל, הוא אולימפיאדה של התחום. כמות האורחים, מרצים, חברות השקעה, סטארטאפים ובכלל הופך את הכנס הזה לאבן שואבת בינלאומית ולסוג של אולימפיאדה של התחום.

במסגרת הכנס נערך מושב אחד שאותי עניין במיוחד –  EMERGING NEW BUSINESS MODELS IN THE LIFE SCIENCE SECTOR. השם לא מעיד הרבה, אבל הדיון בפנים סבב סביב עולם המובייל וכיצד הוא משנה ועתיד לשנות את המודלים העסקיים והיכולות של עולם הבריאות בכלל, וחברות התרופות בפרט.

את המושב הוביל ד"ר בני זאבי, שותף מנהל ב Tamir Fishman Ventures DFJ ויו"ר ועדת מדעי החיים בארגון קרנות הון הסיכון. והשתתפו בו מומחים מכמה ארגונים מובילים בעולם. את האמת איחרתי קצת למושב, ועדיין היה מאוד מעניין. הנה כמה  נקודות שתפסו את עיני על שחרור הכבלים ושינוי הפרדיגמות בעולם הבריאות:

1. פרוייקטים של מובייל בעולם הבריאות מצליחים כיום בעיקר בעולם השלישי. זה יישמע קצת מוזר, אך מרבית הפרויקטים המוצלחים, ואלה המוכיחים את עצמם קלינית נמצאים שם. זה נובע ככל הנראה מכמה סיבות:  א. בעולם השלישי, מסיבות שונות דילגו על מחשבים ועברו ישר לשימוש בטלפונים סלולריים. (קל לטעון באמצעות גנרטור, נייד, פשוט יותר ולא מצריך תשתיות חשמל מורכבות. תשתיות סלולר מונחות באופן מואץ באיזורים הללו). ב. מרחק. המרחק של תושב אפריקאי או אסייתי ממוצע מבית חולים הוא גדול ביותר, היכולת לקבל ייעוץ רפואי שוטף, בעייתית. הצורך בעזרה והיכולת להתמודד באמצעות מומחים מרחוק היא קריטית. ג. צורך רפואי משמעותי. זה מתחבר לעניין המרחק, אך בניגוד לעולם מערבי שלפעמים זקוק לתמיכה מורכבת, היכולת לספק כלים פשוטים של חינוך יכולה לסייע במהפך לבריאות של תושב העולם השלישי.

2. המובייל הופך על הראש מודלים  קיימים בעולם הבריאות. חברות התרופות ייאלצו לעבור ממודל של ספק תרופות, למודל של ספק שירותים. זאת מכיוון שהמידע הקליני והתפיסה של מחקרים ככאלה המספקים את הצרכים הרפואיים הנוגעים לתרופה מתחילים להתפורר. ממשלות ומבטחים מחפשים כיום יותר, תרופה אינה יכולה להישאר לבדה, עליה להביא תוצאות, וחלק מהתמורה עבורה יהיה על בסיס תוצאות. מכאן עולה שמתן שירות כולל לחולה על ידי חברת התרופות, באמצעים שחלקם יהיו סלולריים, הוא הכרח.

Challanges in Life Science industry
IBM) Challanges in Life Science industry)

3. בריאות בכל מקום. העולם הסלולרי משנה את המקומות בהם ניתן לספק שירותי בריאות. אם עד היום המקום לקבלת שירותי בריאות היה משרדו של הרופא או בית החולים, הרי שכעת הבית הפך להיות מקום לגיטימי ואפשרי למתן שירותי רפואה(או אם מסתכלים באופן עמוק יותר, הרי האדם עצמו הפך להיות מקום טיפול) , וההתקדמות בעניין הזה רק גדלה באמצעות היכולת של הסלולרי.

4. שינוי התנהגותי . כתבתי בעבר כאן על היכולת של כלים הבאים עם הטלפון הסלולרי לשנות התנהגות. ובכן שינוי התנהגות אצל חולים הוא מפתח קריטי לשיפור הבריאות. ישנם המעריכים כי שיפור הרגלי הבריאות אצל אנשים בריאים (תזונה ופעילות גופנית) וכן אצל אלו הסובלים ממחלה כרונית יוכל לשפר באופן דרסטי את המצב התחלואה העולמי, וגם כאן לטכנולוגיה כאמור יכולת התערבות משמעותית.

סרט מעניין על בריאות במובייל בהודו, בלינק הזה

5. חכמת ההמונים. חכמת ההמונים היא בעלת פנים רבות, היא יכולה להיות מופעלת בצורה של שאלות ותשובות, אך גם באמצעות איסוף נתונים ממהמון ולמידה מהם. איסוף כזה של נתונים, וכן של ידע וידיעה הנצבר ברשתות חברתיות וברשת, עתיד לשנות את הצורה שבה אנחנו מביאים בריאות. גם כאן עולם הסלולר הוא כלי משמעותי למעקב וקבלת מידע על מצבו הבריאותי של הפרט….

כל אלה מצטרפים למצוקות המוכרות של עולם הבריאות והתרופות המודרני – ירידה בתפוקות המחקר והפיתוח של חברות התרופות, בעיית תקציבית הולכת וגדלה, הזדקנות האוכלוסייה המוביל ללחץ תקציבי אדיר על המערכות, מחסורים בכח אדם ועוד…

כל אלה מובילים לכמה מודלים ורעיונות מעניינים:

1. בעלות על המחלה. כפי שאמרנו חברות התרופות צריכות להשתנות מספק תרופות, לספק שירותים. אחד המודלים של פעילות זו מדברים על בעלות. הרעיון פיתוח שירותים, כלי מידע, וכלי טיפול נרחבים כך שכל עניין הקשור למחלה מזוהה עם החברה הספציפית. סאנופי אוונטיס מנסה לקחת בעלות עלמחלת הסוכרת – אפליקציות סלולר רלוונטיות, אתרי מידע הדואגים לתזונה של חולי סוכרת, שירותי טיפול בחולים ועוד.

2. תשלום מבוסס תוצאות. הזכרתי את זה קודם, אך כיצד ניתן ליצור תשלום מבוסס תוצאות. ובכן, פיתוח שירותים וטיפולים שעד היום לא היו בידי חברת התרופות, מאפשרים לה לשלוט בכל מעגל הטיפול של החולה, בשיתוף עם המבטח/מדינה ולספק תוצאות עדיפות. כך למשל חברה באנגליה פיתחה לטיפול שלה (שלא מכר כל כך) טכנולוגיית הזרקה בשליטה מרחוק, חיברה לכך שירות של אחיות, מעקב ושירות של מסירת התרופה. כל אלה נתנו לה שליטה על הטיפול, ובכך שיפור בתוצאות ועלייה משמעותית במכירות. כאשר כל העת הלקוח, הפציינט בהחלט במרכז העניין, וכל סובב סביבו.

3. חדשנות פתוחה. חברות התרופות נהנו לרוב מחדשנות שהיתה בשליטתם, כעת זה ברור שמודל זה נחלש ונעלם. הרעיון של חדשנות פתוחה, מבקש מגורמים חיצוניים, לא תמיד מסורתיים כמו אקדמיה, להציע פתרונות, והיכולת ללמוד מתעשיות שונות על מנת לחדש בתוך הארגון ולייצר מוצרים רלוונטיים בעלי צורך אמיתי. חדשנות פתוחה שכזו יכולה להפוף את התעשייה על ראשה כמובן.

הגורמים המאפשרים את השינויים הללו טמונים בטכנולוגיה ובסלולר, ויש לכך משמעות רבה.


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *