מסקנות ועדת גרמן – האם השר"פ הוא באמת העיקר?

מן הכותרות של הבוקר יחשוב הקורא  הסביר כי בוועדת גרמן יש דיון ארכני של מסקנות בשאלה אחת – כן שירותי רפואה פרטיים או לא בבתי החולים. אבל בפועל יש בהמלצות ועדת גרמן 154 סעיפים ועוד כמה עמודי הסתייגויות, ומתוכם רק 2-3 סעיפים העוסקים ישירות בשר"פ. ההתעסקות האובססיבית כמעט של המערכת ומי שמסקר אותה בשאלה הזו אמנם חשוב אבל אני תוהה אם זו תכלית הכל בחיזוק המערכת, והאם לא היה נכון לנהל דיון מעט שונה בשאלות חיזוק הרפואה הציבורית.

 

סמל הרפואה (וויקיפדיה)
סמל הרפואה (וויקיפדיה)

 

אני ממש לא מזלזל בחשיבותו של נושא השר"פ, יש לו משמעות ערכית, ציבורית ורפואית וגם לערכי השוויון והרפואה בישראל. אבל בפועל ניתוחים וחוו"ד שנייה בבתי החולים הם חשובים אבל לא מהווים את הפעולות הכי נפוצות ברפואה בישראל. ההחלטה שלא להכניס שר"פ לבתי החולים היא מהותית, אבל על מנת לחזק את הרפואה הציבורית, הרבה יותר חשובים הסעיפים האחרים של ועדת גרמן, ואולי החלק החשוב ביותר היא משפט אחד בעמוד האחרון של ועדת גרמן. הסתייגות, אחת ששמה את כל הדוח הזה על סוג של סימן שאלה גדול. וכך כתוב, הסתייגות מפי משה בר סימן טוב, נציג האוצר בוועדה: "המלצות הוועדה כפופות למגבלות תקציביות ומגבלות כח אדם כפי שהם מאושרים ע"י הכנסת בחוק התקציב השנתי". אחרי שקוראים את ההסתייגות הזו, מבינים שהמרחק בין המילים היפות הכתובות בדוח לבין המציאות  תהיה כרוכה בקרבות ארוכים ביותר!

עוד עניין אחד כללי, ההמלצות בכלליותן נראות לא רע, יש התייחסות להרבה מאוד נקודות חשובות שאכן מטרידות במערכת הציבורית. אבל, המערכת עדיין מאוד ממוקדת יותר במה רופאים עושים ודרך זה מסתכלים על טובת המטופל. אין שינויים משמעותיים במודל שירותי הרפואה לאור האתגרים הקשים שהמערכת עומדת מולם של  אבל יש כמה נקודות שמאוד מעודדות בתפיסה ואני מקווה שיועמקו.

אז הנה התייחסות לכמה נקודות שאני רואה בהן חשיבות:

1. הפתיחה עם רופא הקהילה – מסר חשוב שרופא המשפחה בקהילה הוא נקודת הכניסה למערכת וכך הוא פותח את הדוח עם ההצהרה שהוא זה שצריך להיות מנהל הטיפול. הייתי מוסיף שהוא צריך להיות השותף של המטופל בניווט במערכת ובניהול המחלה.

2. הורדת הנטל הביורוקרטי של אישורים של רופא משפחה להמלצות וכו' יסייע להרבה מטופלים וגם לרופאים ולטעמי יכול להוריד עומס תורים שמטרתם בעיקר אישור מסמכים שנכתבו על ידי רופאים מומחים.

3. בסעיף 6 יש התייחסות למידע הרפואי של המטופל והעברתו לרופא המטפל. חשוב ביותר, לטעמי ההמלצה הזו דיי מיושמת על ידי מערכת המידע הרפואי שנפרסה בין בתי החולים לקופות.  זה מצד אחד מקל על המטופלים שלא צריכים להיות הבלדרים של המידע. אבל הבעיה שלי עם זה, היא מדוע לעזאזל המידע הזה לא צריך להיות שקוף למטופל – למה המטופל לא צריך לקבל את הכל, ואני מתכוון כל המידע שלו באופן פשוט וממוחשב. עוד נקודה חשובה היא ההמלצה להעברה ממוחשבת של כל התיק הרפואי של המטופל מקופה לקופה, לאור זה שעד היום המידע שהועבר היה יחסית נמוך.

נקודת אור בנושא של תפקיד המטופל בתיק הרפואי שלו, היא האפשרות שהוועדה ממליצה לתת לחולה להוסיף פריטים לתיק הרפואי שלו, בכפוף לאישור הרופא.

יעל גרמן
השרה יעל גרמן (מתוך עמוד הפייסבוק)

4.שיפור זמינות רפואה שניונית – חשוב ביותר, אם כי אני תוהה עד כמה באמת יש משאבים ספייר במערכת. נראה לי שמודל שיתוף הפעולה בתי חולים קהילה הוא מעניין. השאלה היא מה הישימות שלה.

5. שיפור קשר קהילה בתי חולים – קריטי וחשוב. נקווה שיקרה ויצלח. הרעיון הוא לבנות מערך תיאום של קופת החולים בתוך בית החולים ולהכניס את הנושא בהסכמי בתי החולים והקופות.

6. שינוי הסדרי הבחירה – העצמת היכולת של המטופל בבחירת בתי החולים, ויצירת מערכת תנאים שאם אינם עומדים בה הבחירה של המטופל תשוחרר ממגבלות של הקופה, לטעמי זהו צעד גדול שיגביר את התחרות בין בתי החולים, תשפר את איכות השירות וכן נותנת סוף סוף למטופל בחירה יותר גדולה.

7. מרכז תורים ארצי עם שקיפות ברשת – חשוב ביותר, וייתן למטופל יכולת אמתי להבין היכן הוא עומד ומה יכול להיות. חשוב חשוב, משרד הבריאות צריך לבנות מסד מידע שיאפשר למפתחים להתחבר ולייצר אפליקציות וכלים עבור המטופלים לנגישות פשוטה וחכמה לנתונים. אל תשאירו את זה ברמת אתר ממשלתי שעלול להיות לא נגד ונוח.

8. שיפור השירות – הדגש על נושא השירות הוא חשוב, רק שצריך מנגד לחזק גם את האיכות הרפואיות ולראות שהאחד לא הורס את האחר. חלק מהותי כאן הוא כלי המדידה שיישומו כדי לעקוב אחר הדברים. העובדה שהוכנו סעיפים של שקיפות לציבור ופרסום ממצאים הוא קריטי, ויוודא שאכן הדברים יטופלו.

9. המלצות לקידום שירותים ממוחשבים ודיגיטליים בבתי החולים הן המלצה חשובה ביותר, שאני מקווה שתסייע בשיפור השירות.

10 מינוי ממונה חווית המטופל – אולי ההמלצה הכי מדהימה בדוח, זהו תפקיד הקיים במערכת האמריקאית, והוא תפקיד קריטי למערכת והמקום ממנו אולי יצמח שיתוף מטופלים בתוך המערכת.

11. כוח אדם – הלוואי ויצלח, הגדלת כוח האדם של רופאים ואחיות לגדלים  שיאפשרו את הזמינות בסעיפים הראשונים של הדוח, אבל המשמעות הכספית של זה היא לדעתי משמעותית ואני תוהה אם משרד האוצר יעמוד בזה.

12. עדכון סל הבריאות – המספר שהושג בוועדה הוא לא משהו, עדכון של 0.8% מהתקציב, הרבה פחות מה-2% הדרושים, אבל לראשונה יש מספר שממנו לא רוצים לרדת וזה חשוב. אני תוהה אם יצליחו לעגן זאת ולא להוריד באיזה חוק הסדרים.

13. שינויים בתקצוב הקופות – אמנם יש כמה שינויים משמעותיים, אבל זה עוד צריך אישור של משרד האוצר, יהיה מעניין לראות האם יצלח. זה קריטי להצלת המערכת.

יש עוד ועוד סעיפים חשובים בדוח, מומלצת הקריאה הכוללת. לטובת הדוח הזה עומד שמו, דוח ועדת גרמן שהיא שרת הבריאות ולכן לא יכולה לקבור את הדוח של עצמה. עוד יתרון, אני מקווה , הוא החברות של גרמן במפלגתו של שר האוצר מה שעשוי לייצר רוח גבית תקציבית, אבל…וזה אבל גדול, חזרה להערת השוליים של משה בר סימון, מה שנראה טוב על נייר הסיכום, ייראה טוב רק אם ייושם, בייחוד בנקודות התקציביות הגדולות.

דברים שכדאי לחשוב לעתיד – לשים בוועדות הבקרה השונות על שירות וכו', גם מטופלים ואולי לפתח מדדים נוספים על בסיס התובנות שלהם, לגרום לשקיפות מקסימלית של המידע הרפואי, ולקדם העצמת מטופלים במערכת.

שינוי נוסף שיהיה חשוב, הוא שינוי בסיס התשלום במערכת, מתשלום על ביקורים, לתשלום על תוצאות ואיכות… יש כמה נקודות בדוח שיש דברים בכיוון, אבל צריך להעמיק את זה כדי לשנות את המולים של מתן שירות רפואי והשתכרות הרופאים כך שיוכלו להתמודד עם הזדקנות האוכלוסייה.

בקיצור, שיהיה לכולם הצלחה, כי זה הבריאות שלנו.


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *