מה? שו? שטו? אפליקציה מתרגמת תקשורת רופא-חולה

התקשורת בין הרופא לחולה היא אחד הכלים המרכזיים ביותר לטיפול נכון, רציני וראוי. היכולת של הרופא באמצעות שאלת שאלות ולקיחת היסטוריה רפואית טובה,  ולהבין את תלונתו של החולה כראוי, לאבחן את בעיותיו של החולה ולתת לו טיפול נכון ומדויק היא חשובה ביותר. אך מה קורה כאשר החולה מדבר בשפה אחת, והרופא בשפה אחרת, הו אז עלולים להתגלות פערים בעייתיים שללא ספק פוגעים בטיפול הרפואי. גם בישראל הנושא מקבל חשיבות ומשרד הבריאות הוציא לאחרונה הנחיות בנושא.

שיחה בנושא בין שני סטודנטים לרפואה באונ' קליפורניה בסאן פרנסיסקו – אלכס בלאו ובראד קוהן, הסתיימה בפיתוח  Medibabble אפליקציה המאפשרת תרגום של שאלות רפואיות לשפות שונות. האפליקציה מכילה תרגום ל-2,500 שאלות לצורך אבחון רפואי לשפות רוסית, ספרדית, סינית, קנטונזית, מנדרין, וקריאולית (השפה המדוברת בהאיטי)

האפליקציה מאפשרת לרופא לבחור על שאלות רפואיות והמכשיר (איי פד וכו') משמיע את השאלה בשפה המבוקשת. ההקלטות נעשו על ידי מתורגמניות רפואיות, שכן נשים נשמעות טוב יותר בהקלטה, כך מסתבר.

[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=LWzOfWCoRAU&feature=player_embedded]

לרופא ניתנות אפשרויות שונות להתקדם בין השאלות השונות לפי סוג האבחנה וסוג התלונה. האפליקציה נבנתה כך שאין צורך בקליטה של המכשיר אליו הורדה האפליקציה על מנת להשתמש בה. לדברי המפתחים עניין זה נובע מן הידיעה שבמרבית המקומות בהם ניתן טיפול רפואי אין קליטה סלולרית. הפיתוח נעשה על ידי צוות של אנשים, ביניהם מומחים בתחום לקיחת ההיסוטריה הרפואית, ונבנה על מנת לתת מענה נרחב ביותר לצרכיו של הרופא בעת לקיחת ההיסטוריה לצורך אבחון.

לוגו מדיבבל

אי הבנה בין רופא וחולה

על חשיבותה של ההיסטוריה הרפואית נכתב ונאמר הרבה. לטענת בלאו, חלק זה מהווה 90 אחוז מהאבחנה של המחלה בה חולה האדם. בשל חשיבות התקשורת בשלב זה ובכל הטיפול הרפואי, גם בישראל נראה כי הנושא תופס תאוצה, כאשר רק לאחרונה דווח כתב הבריאות דן אבן בעיתון הארץ על קורסים אותם עוברים צוותי בתי החולים בהדסה לצורך אימון בתרגום והתאמה תרבותית.

גם כאשר מדברים עם החולה באותה שפה ישנן אי הבנות משמעותיות, אתגר שמערכת הבריאות העולמית והישראלית מתמודדות איתו מזה שנים רבות. אל בעיה זו, בארץ מהגרים כמו שלנו, מצטרפות אי הבנות שעלולת להיות חמורות יותר בשל פערי שפה.

צילום מסך medibable

חשיבות הנושא, לו יש גם השלכות משפטיות על תחום הרשלנות הרפואית (ראו בכתבה של דן אבן), הביאה את משרד הבריאות לפרסם בפברואר האחרון גם חוזר מנכ"ל בנושא זה ובו נדרש כל ארגון בריאות לאפשר תרגום רפואי בין חולה ומטפל רפואי. מדובר בצעד לא פשוט במדינה מרובת שפות כשלנו. והנה החשיבה על פתרון טכנולוגי יכולה לסייע באופן חלקי לעניין זה. למה חלקי, כי אחד הדברים שנראה שהאפליקציה החדשה לא עושה, זה לתרגם חזרה את תשובתו של החולה, ואז נשאלת השאלה כיצד ממשיכים. עם זאת יש לציין שאם יש בן משפחה שיכול לתרגם חזרה, לאחר שנשאלה השאלה באופן מדויק, הרי שגם זה שיפור.

גם עם האתגר של תרגום דו צדדי מנסים למצוא פתרון טכנולוגי. ב-2009 קיבלה אונ' אחרת בקליפורניה, הפעם בדרום, מענק על מנת לפתח מערכת תרגום דו צדדית מאנגלית לספרדית. המענק בסך 2.2 מיליון דולר אמור היה לאפשר לצוות רב תחומי הכולל מומחים בבריאות, תקשורת ומחשבים לבנות מערכת שכזו. אין ספק שהיכולת למחשב את פעולת התרגום, ולהופכה לניידת היא משמעותית ביותר בראייה של מערכת הבריאות והיכולת של הרופאים והחולים להבין אחת את השני ברגעים קריטיים.


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *