מהפכות כן עושים בטוויטר

10. ספטמבר 2011 רפואה 2.0 4

הרשתות החברתיות מרעישות ומתערבות בכל תחום, בפוליטיקה, במדיה ביחסים בין אנשים. גם בתחום הבריאות האפשרויות והפוטנציאל הגלום ברשתות החברתיות הוא אדיר – לא רק בתחום העצמת החולה, אלא גם בתחומים של מחקר ובריאות הציבור.

כך, למשל נשאלת השאלה האם הרשת החברתית טוויטר, המאופיינת בדיווחים קצרים, יכולה להוות כלי יעיל במעקב אחר יעילות ובטיחות התרופה לאחר אישורה על ידי הרשויות הרגולטוריות. האפשרויות מהפנטות, אך המחקר המדעי בתחום של הרשתות החברתיות והאפשרויות הרופאיות שלהן עדיין בחיתוליו ואינו מספק.

 בפוסט זה אתייחס לשני כיוונים, שניהם קשורים לנושא חשוב ואקטואלי – מעקב אחרי מגיפת השפעת.

 טוויטר: כשחולים אז מדברים

ראשית נתייחס לטוויטר, הרשת החברתית המבוססת על כך שאנו שולחים הודעות קצרות בנות 140 תווים, ויכולת לעקוב אחרי אחרים כמו גם לייצר נושאי שיחה להגיב לשתף ועוד. טוויטר מאגדת כיום כ-75 מיליון  משתמשים פעילים. מחקר שפורסם בינואר במגזין הרפואי PLoS המתאר מעקב אחר משתמשי טוויטר וכמות השיח שלהם אודות  – שפעת חזירים  או H1N1ומשווה אותם לסיקור התקשורתי ומספרי הנדבקים באותו זמן. סך הכל נקראו וסווגו כ-2 מיליון טוויטים שפורסמו בין מאי לדצמבר 2009. מניתוח המידע עולה:

1. הטוויטים הקשורות לשפעת H1N1עלו בתקופה הזו מ-8.8% ל-40.5% מהטוויטים בתקופה הזו.

2. השינוי במינוח מ"שפעת חזירים" לשעפת H1N1התרחב באופן לינארי מהרגע שארגון הבריאות העולמי אימץ והפיץ את המינוח היותר מדעי.

3. אתרי חדשות היו מקור המידע המצויץ ביותר עם 23% מסך המידע שהופץ על הנושא.

4. מידע מאתרים ממשלתיים היוו מקור מידע קטן יחסית עם רק 1.5% מהציוצים

5. כמות הציוצים על נושא השפעת הגיעו לשיאים כאשר היו התפתחויות חדשותיות משמעותיות, כמו למשל ההכרזה על פנדמיה, או מצב הכוננות העליון של ארגון הבריאות העולמי.

6. עליה חדה ביותר בכמות הציוצים נרשמה כאשר נודע שהשחקן רופרט גרינט (ששיחק בהארי פוטר) לקה במחלה.

7. 4.5% מהציוצים הוגדרו כדיסאינפורמציה

8. באופן כללי נמצא קשר בין כמות הציוצים לשינויים בכמות המקרים של המחלה.

החוקרים ביקשו לתהות האם חקר מידע אודות מחלות ייצור גישת מחקר אפידמיולוגי חדשה – מידע-מיולוגיה (Infodemiology). נשאלת השאלה האם כעת נוכל לבדוק כמה פעמים מוזכרת שפעת וכך לדעת האם יש פנדמיה או לא? כנראה שעוד מוקדם לכך. נראה שהטוויטר יותר מבשר את רמת הסיקור התקשורתי של המחלה, ולאו דווקא את הרמת התחלואה בפועל. אם זאת הקשר שנמצא בדיעבד בין כמות הציוצים לכמות החולים הוא מידע מעורר מחשבה.

מדובר בכלי צעיר בימים, אך אם משתמשים יתחילו לצייץ על נושאים בריאותיים ולסמן אותם באמצעות האש-טגים (סימון מיוחד לטוויטר המייצר נושא חיפוש) נוכל להגיע למצב שבו הטוויטר יהפוך לאחד מהכלים האפידמיולוגים.

 גם גוגל מסייע

גם רמת החיפושים של מילים מסוימות באינטרנט יכולה לספק לנו ידע אודות מה מטריד את הציבור, בין היתר גם מחלות. גוגל מצאה כי ישם מספר מילים שהחיפוש שלהן מייצג אינדיקאטורים לכך שהמחפש סובל משפעת. השימוש במידע החיפושים בכולל באמצעות האינדיקאטורים הללו מאפשר לגוגל להגיד היכן יש בעולם עליה בתחלואה בשפעת כמעט בזמן אמת.

בגוגל מצאו כי יש מגוון של חיפוים הקשורים לשפעת, ולמרות שלא כל מי שמחפש את המילים הללו חולה בפועל, הם בדקו אהטרנדים של החיפושים אל מול נתוני המעקב אחר שפעת באותם אזורים והקשר מפתיע ביותר – השינוי בכמות החיפושים נמצא קשור כמעט אחד לאחד. תוצאות הבדיקה והמחקר פורסמו אף הם בירחון המדעי נייצ'ר הנחשב לאחד היוקרתיים ביותר.

למה זה טוב? ובכן לרוב נתוני שפעת נאספים ומעודכנים על בסיס שבועי, בגוגל המידע שכבר זמין למגוון מדינות מתעדכן על בסיס יומי ומהווה כלי משלים חשוב למערכות המסורתיות. בנוסף הכלי יכול לסייע גם ברמה של פנדמיות כאשר באזור מסוים ישנה פעילות חריגה וניתן לבדוק אותה.

קישור למחקר: http://www.plosone.org/article/info:doi/10.1371/journal.pone.0014118

[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=6111nS66Dpk&feature=player_embedded]


4 thoughts on “מהפכות כן עושים בטוויטר”

  • 1
    דינה ראלט on ספטמבר 10, 2011 הגב

    אין ספק שכוחה של הרשת עולה בתחום הבריאות – הנה למשל מימצאי רשת חברתית על סוכרת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.