לזכרו של שי ראשוני, האיש שבלי לזוז הזיז הרים

לזכרו של שי ראשוני, האיש שבלי לזוז הזיז הרים

קרדיט תמונה: עמוד הפייסבוק של שי ראשוני ז"ל

בהרצאותיו היה שי ראשוני, שנפטר ביום חמישי האחרון ממחלת ה-ALS, מספר בין היתר את המקרה הבא:

"אני אחרי ניתוח טרכוסטום עם דלקת ריאות קשה, במחלקה פנימית, מחובר למכונת הנשמה עם חמצן מירבי. סיבוב רופאים, מוציאים את אשתי ואת המטפל מהחדר. אני אילם וכל השיח מתרחש מעל לראשי. צוות הלילה מעדכן עלי פרטים לא נכונים. אני לא יכול להגיב. בתום הסבב אחד הרופאים סוגר לי את החמצן, אומר לאחיות לשים לב והולך. האחיות לא התייחסו, הרגשתי שאני נחנק. המטפל שלי נכנס לחדר ומיד פתח את החמצן".

מקרה זה ועוד מקרים נוספים היו מנת חלקו כחולה במחלת ה-ALS, ושי ראה את תפקידו כחולה לשפר את המערכת על מנת שהם לא יחזרו על עצמם. בעצם העובדה הזו הפך שי ל: E-patient. בצורה שבה הצליח לנווט את המערכת ולעשות שינוי הוא היווה השראה לכל מי שפגש לדעתי, ובטח עבורי.

מעבר לעבודה המדהימה שעשה עבור כלל החולים בישראל בדרך שבה העלה למודעות שאלות מרכזיות ביחס לחולים, הוא גם עשה כל כך הרבה לקידום הטיפול במחלתו שלו. הוא יצר בסיס אדיר לצורך קידום המחקר, והבין באופן ייחודי את הפערים שעליהם יש לגשר על מנת לקדם את המחקר לתרופה עבור מחלת ה-ALS. הוא גם ידע מתחילת פעילותו שזו ככל הנראה לא תסייע לו, אלא רק לדורות הבאים, אבל זה לא עצר אותו אפילו לא לשניה.

מעבר לכל אלה, שי ידע לנצל כל רגע בחייו שהתקצרו מרגע היוודע המחלה, וכאשר הוא סיפר את כל הישגיו המטורפים מאז חלה, לא ניתן היה שלא לחשוב האם אדם רגיל מסוגל בכלל לעשות את כל אלה.

אני חושב שההספד הכי טוב שניתן לתת לשי ראשוני, הוא לשמוע את הרצאתו ולהבין את המסר שלו ואת שליחותו. אז אני משאיר לשי את הבמה.

 

והנה סיכום פעילותו בחמש השנים האחרונות:

יהי זכרו של שי ראשוני ברוך, ושעבודתו הרבה תישא פרי לבריאות כולנו.


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *